Luke 6— HHH

¹באחת השבתות, כשעברו ישוע ותלמידיו בשדה, קטפו התלמידים שיבולים, הפרידו את המוץ ואכלו את הגרעינים.

²הדבר לא מצא-חן בעיני כמה פרושים אשר באו לישוע, ואלה קראו: "מדוע תלמידיך קוטפים שיבולים בשבת? הלא הם מחללים את השבת!"

³השיב להם ישוע: "האם מעולם לא קראתם מה עשה דוד המלך כשהוא ואנשיו היו רעבים?

⁴דוד נכנס לאוהל מועד, לקח את לחם הפנים — שעל-פי התורה היה מיועד לכוהנים בלבד — ואכל אותו עם אנשיו."

⁵ישוע עוד הוסיף: "בן האדם הוא אדון השבת."

⁶בשבת אחרת, כשלימד ישוע בבית-הכנסת, היה בין הקהל אדם שידו הימנית משותקת.

⁷הסופרים והפרושים רצו לראות אם ישוע ירפא את האיש בשבת, מפני שחיפשו סיבה להאשים אותו במשהו.

⁸ישוע ידע היטב את מחשבותיהם, ולכן אמר לבעל היד המשותקת: "בוא ועמוד לפני כולם." האיש עשה כדבריו.

⁹ישוע פנה אל הסופרים והפרושים: "יש לי שאלה אליכם: על-פי התורה, האם עלינו לעשות בשבת מעשים טובים, או מעשים רעים? האם עלינו להציל חיים בשבת, או להרסם?"

¹⁰ישוע הביט בעיני הנוכחים ואחר כך אמר לאיש שידו משותקת: "הושט את ידך." האיש הושיט את ידו והיא נרפאה כליל.

¹¹מעשה זה של ישוע עורר את זעם אויביו, והם החלו להתייעץ ביניהם מה לעשות לו.

¹²זמן קצר לאחר מכן יצא ישוע אל ההרים להתפלל, ובילה את כל הלילה בתפילה לאלוהים.

¹³עם עלות השחר הוא קרא אליו את תלמידיו, ובחר מתוכם שנים-עשר איש שיהיו מלוויו הקבועים. יותר מאוחר ישוע מינה את אלה להיות שליחים.

¹⁴אלה שמותיהם: שמעון (ישוע קרא לו גם פטרוס), אנדרי (אחיו של שמעון), יעקב, יוחנן, פיליפוס, בר-תלמי,

¹⁵מתתיהו, תומא, יעקב (בן-חלפי), שמעון (מכת הקנאים),

¹⁶יהודה (בן-יעקב), יהודה איש-קריות (אשר מאוחר יותר הסגיר את ישוע).

¹⁷ישוע ירד איתם מההר, וכשהגיעו למקום נרחב הוא עמד מלכת. קהל גדול כבר ציפה לו שם; ביניהם תלמידיו הרבים ואנשים רבים שבאו ממרחקים להקשיב לדבריו ולהירפא ממחלותיהם. הם באו בהמוניהם מירושלים, מיהודה ומאזור צור וצידון.

¹⁸גם אנשים שהיו אחוזים רוחות רעות נרפאו.

¹⁹כל אחד ואחד מהם השתוקק לגעת בישוע, כי יצא ממנו כוח מרפא שריפא את כולם.

²⁰ישוע פנה אל תלמידיו ואמר: "אשריכם העניים, כי מלכות האלוהים שייכת לכם.

²¹אשריכם הרעבים עתה, כי תשבעו. אשריכם הבוכים עתה, כי עוד תשמחו.

²²אשריכם אם שונאים ומנדים אתכם, ואם מקללים אתכם בגלל אמונתכם בבן-האדם.

²³שמחו ורקדו, כי מצפה לכם שכר רב בשמים! ואל תשכחו שכך רדפו גם את הנביאים!

²⁴אך אוי לעשירים, מפני שכבר קיבלתם את כל מה שמגיע לכם בעולם הזה.

²⁵"אוי לאלה שיש לכם את כל משאלות לבבכם, כי יבוא יום שבו לא יהיה לכם דבר! אוי לכם הצוחקים עתה, כי לא רחוק היום שבו תתאבלו ותבכו!

²⁶"אוי לכם המקבלים מחמאות ושבחים מכל בני-האדם, כי כך החניפו אבותיהם לנביאי השקר.

²⁷"הקשיבו כולכם: אהבו את אויביכם, השיבו טובה לשונאיכם,

²⁸ברכו את המקללים אתכם, והתפללו בעד אלה שלועגים לכם ומביישים אתכם.

²⁹"אם מישהו יסטור לך על לחי אחת, הושט לו גם את הלחי השנייה!

³⁰תן מה שיש לך לכל המבקש, וכאשר לוקחים ממך דבר, אל תצטער ואל תדרוש אותו חזרה.

³¹נהגו באחרים כפי שהייתם רוצים שהם ינהגו בכם.

³²"אם אתם אוהבים רק את אלה שאוהבים אתכם, מה המיוחד בכך? גם הפושעים אוהבים את אלה שאוהבים אותם!

³³ואם אתם עושים טובה רק לאלה שעושים לכם טובה — החושבים אתם שמגיע לכם פרס? גם הפושעים מחזירים טובה תחת טובה!

³⁴אם אתם מלווים רק לאלה שיכולים להחזיר לכם, האם אתם עושים מעשה נעלה? גם הקמצנים והרשעים מלווים לאנשים כמותם תמורת שכר מלא.

³⁵"עליכם לאהוב את אויביכם, לעשות מעשים טובים ולהלוות כספים בלי לצפות שיחזירו לכם. ואז שכרכם מאת אלוהים יהיה רב, וכך גם תוכיחו שאכן בניו אתם, שהרי אלוהים טוב גם לרשעים ולכפויי-טובה.

³⁶"היו רחמנים כמו שאביכם שבשמים.

³⁷אל תמתחו ביקורת על אחרים ואל תשפטו אותם, ואז לא ימתחו ביקורת עליכם ולא ישפטו אתכם. אל תאשימו איש, ואז לא יאשימו אתכם. סלחו לאחרים, ואז ייסלח גם לכם.

³⁸אם תתנו לאחרים תקבלו חזרה מידה יפה, גדושה ושופעת, כי במידה שאתם נותנים לאחרים יינתן לכם חזרה."

³⁹ישוע סיפר להם את המשל הבא: "היכול עיוור להדריך עיוור? הלא שניהם יפלו לתוך בור.

⁴⁰התלמיד אינו יודע יותר ממורו, אולם אם ילמד בשקידה ובחריצות יוכל להגיע לרמת ידיעותיו של המורה.

⁴¹"כיצד יכול אתה לראות שביב-עץ קטן בעין חברך, ולא להבחין בקרש הגדול שבעינך?

⁴²איך אתה יוכל לומר לו: 'אחי, הרשה לי לסלק את השביב מעינך.', בזמן שאינך רואה את הקרש הגדול שבעינך? צבוע שכמותך! סלק תחילה את הקרש מעינך, ורק לאחר מכן תוכל לסלק את שביב העץ מעין חברך.

⁴³"עץ משובח אינו נותן פרי רקוב, כשם שעץ רקוב אינו נותן פרי משובח.

⁴⁴את העץ מכירים לפי הפרי שהוא נותן. הרי התאנים לעולם אינן צומחות על שיחי קוצים, וענבים לעולם אינם צומחים על חוחים.

⁴⁵אדם טוב מפיק מעשים טובים מהטוב שבלבו, בעוד שאדם רע מפיק מעשים רעים מהרוע שבלבו, שהרי אדם מדבר מתוך הממלא את לבו.

⁴⁶"מדוע אתם קוראים לי 'אדון, אדון', ואינכם עושים את מה שאני אומר לכם?

⁴⁷כל מי שבא אלי ואינו רק מקשיב לדברי, כי אם גם מקיים אותם,

⁴⁸דומה לאדם שבנה את ביתו על יסודות איתנים החצובים בסלע. כשבא שיטפון, הבית עומד איתן כי נבנה היטב.

⁴⁹אולם מי שמקשיב לדברי ואינו מקיים אותם, דומה לאדם שבנה את ביתו על אדמת-חול ללא יסודות. כשבא שיטפון הבית נהרס כליל."