Luke 22— HHH

¹[(1-2) ]בהתקרב חג הפסח חיפשו ראשי הכוהנים והסופרים דרך להיפטר מישוע בלי לעורר מהומות בעם - דבר שפחדו ממנו מאוד.

²

³באותה עת פיתה השטן את יהודה איש קריות, שהיה אחד משנים-עשר תלמידי ישוע.

⁴יהודה הלך אל ראשי הכוהנים ואל מפקדי משמר בית- המקדש כדי להתייעץ איתם כיצד להסגיר את ישוע לידיהם.

⁵ראשי הכוהנים ומפקדי משמר בית-המקדש שמחו מאוד על העזרה שהציע להם יהודה, והבטיחו לו כסף.

⁶מאותה עת חיפש יהודה הזדמנות להסגיר את ישוע לידיהם, כשלא יהיה בחברת אנשים רבים.

⁷בהגיע חג הפסח, בו מקריבים זבח,

⁸שלח ישוע את פטרוס ויוחנן להכין את הסדר.

⁹"היכן אתה רוצה שנכין את הסעודה?" שאלו את ישוע.

¹⁰"בכניסה לירושלים תפגשו אדם נושא כד מים," השיב ישוע. "לכו אחריו, היכנסו אל הבית שאליו יכנס

¹¹ואמרו לבעל הבית: 'רבנו ביקש שתראה לנו את חדר האורחים אשר הכנת לו ולתלמידיו בשביל הסדר.'

¹²הוא יוביל אתכם אל הקומה השנייה ויראה לכם חדר גדול שהכין למעננו. שם תכינו את הסעודה."

¹³פטרוס ויוחנן הלכו העירה; הכול התרחש בדיוק כפי שאמר ישוע, והם הכינו את הסדר.

¹⁴מאוחר יותר הגיעו ישוע ושאר התלמידים, וכשהגיעה השעה התיישבו כולם סביב השולחן.

¹⁵"נכספתי לאכול עמכם את סעודת הפסח לפני שאתייסר," פתח ישוע ואמר:

¹⁶"אני אומר לכם ששוב לא אוכל את סעודת הפסח, עד אשר יתקיים במלוא משמעותה במלכות האלוהים."

¹⁷לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך ואמר: "קחו את היין ושתו ממנו כולכם.

¹⁸דעו לכם ששוב לא אשתה יין עד אשר תבוא מלכות האלוהים."

¹⁹לאחר מכן הוא לקח כיכר לחם (מצה), ברך, פרס את הלחם לפרוסות, נתן לתלמידיו ואמר: "זהו גופי הניתן בעדכם. איכלו אותו לזיכרוני."

²⁰בתום הסעודה הגיש להם ישוע עוד כוס יין ואמר: "זהו הדם אשר נשפך למען רבים, כדי לחתום את הברית החדשה בין אלוהים לבני-האדם.

²¹אולם ליד השולחן יושב האיש שיסגיר אותי.

²²אמנם נגזר עלי למות, אבל אוי לאיש שיסגיר אותי!"

²³התלמידים החלו לשאול זה את זה מי מהם עלול לעשות מעשה נורא שכזה.

²⁴בין התלמידים התעורר ויכוח: מי מהם החשוב ביותר.

²⁵אמר להם ישוע: "בעולמנו רודים המלכים והשליטים בנתיניהם, ובכל זאת אלה נחשבים לדורשים בטוב נתיניהם.

²⁶אולם אצלכם המצב שונה: מי שמרבה לשרת אתכם הוא יהיה הגדול מביניכם, והמנהיג יהיה משרת.

²⁷ומי נחשב גדול, מי שיושב בשולחן או מי שמשרת את מי שבשולחן? כמובן שהיושב בשולחן. ואילו אני ביניכם כמשרת.

²⁸"מאחר ששמרתם לי אמונים על-אף הצרות והקשיים,

²⁹ומאחר שאבי הנחיל לי מלכות, הריני מעניק לכם בזאת את הזכות

³⁰לאכול ולשתות על שולחני במלכותי, ולשבת על כיסאות לשפוט את שנים-עשר שבטי ישראל."

³¹"שמעון, שמעון," המשיך האדון, "השטן דורש את כולכם, לסנן אתכם כמו חיטה.

³²אבל התפללתי בעדך שלא תאבד את אמונתך. לאחר שתחזור בתשובה חזק את אחיך."

³³"אדוני," קרא שמעון פטרוס, "אני מוכן ללכת איתך לבית-הסוהר ואף למות איתך!"

³⁴אולם ישוע ענה: "פטרוס, אני אומר לך שעוד היום, לפני קריאת התרנגול, תתכחש לי שלוש פעמים ותאמר שאינך מכיר אותי כלל.

³⁵"כאשר שלחתי אתכם לבשר את הבשורה בלי כסף, בלי תרמיל ובלי נעליים האם חסרתם משהו?" המשיך ישוע. "לא חסר לנו דבר," השיבו.

³⁶"אבל עכשיו," אמר להם ישוע, "למי שיש כסף ותרמיל שייקח אותם איתו; ולמי שאין חרב - שימכור את מעילו ויקנה אחת.

³⁷כי הגיע המועד שתתקיים הנבואה הכתובה עלי: 'הוא נימנה בין פושעים.' כן, כל מה שכתבו עלי הנביאים יתקיים במלואו."

³⁸"אדון," קראו התלמידים, "יש לנו כאן שתי חרבות." "אלה מספיקות לכם," השיב ישוע.

³⁹לאחר מכן יצא ישוע מהעיר והלך אל הר הזיתים, כמנהגו מדי יום, והתלמידים הלכו בעקבותיו.

⁴⁰בהגיעו אל המקום אמר ישוע לתלמידיו: "התפללו שלא תבואו לידי ניסיון."

⁴¹ישוע התרחק מתלמידיו מרחק-מה, כרע על ברכיו והתפלל:

⁴²"אבי, אם יש ברצונך, אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם אני רוצה שייעשה רצונך ולא רצוני."

⁴³לאחר מכן נגלה אליו מלאך מן השמים וחיזק אותו.

⁴⁴בגלל סבלו הרב הוא התפלל בדבקות רבה, וזיעתו נפלה על הארץ כטיפות דם גדולות.

⁴⁵כאשר סיים ישוע את תפילתו וחזר אל תלמידיו, מצא אותם ישנים מרוב צער ועייפות.

⁴⁶"מדוע אתם ישנים?" שאל ישוע. "קומו והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון."

⁴⁷בעודו מדבר התקרב אליו קהל גדול של אנשים ובראשם צעד יהודה, שהיה אחד מתלמידיו. יהודה קרב אל ישוע כדי לנשקו,

⁴⁸אולם ישוע אמר לו: "יהודה, האם בנשיקה אתה עומד להסגיר את בן-האדם?"

⁴⁹כשראו התלמידים את העומד להתרחש שאלו את ישוע: "אדון, אתה רוצה שנכה אותם בחרבות שלנו?

⁵⁰ואחד מהם קיצץ את אוזנו הימנית של עבד הכוהן הגדול.

⁵¹ישוע עצר בעדם ואמר: "הניחו להם לעשות את שלהם." לאחר מכן נגע באוזנו של העבד וריפא אותה.

⁵²ישוע פנה אל ראשי הכוהנים, מפקדי משמר בית-המקדש והזקנים שבאו לאסרו: 'מדוע אתם באים אלי במקלות ובחרבות, האם אני גנב או שודד?

⁵³מדוע לא אסרתם אותי בבית-המקדש? הרי הייתי שם כל יום. אבל זוהי שעתכם, ושעת שלטון החושך."

⁵⁴הם אסרו את ישוע והובילוהו אל בית הכוהן הגדול. פטרוס הלך אחריהם במרחק-מה,

⁵⁵אולם הצטרף אליהם כשהדליקו מדורה בחצר והתיישבו סביבה.

⁵⁶משרתת אחת הבחינה בפטרוס לאור המדורה. היא נעצה בו מבט וקראה: "האיש הזה היה עם ישוע!"

⁵⁷פטרוס הכחיש בתוקף את דבריה: "אישה, איני מכיר אותו כלל!"

⁵⁸כעבור זמן קצר הבחין מישהו אחר בפטרוס. "אתה ודאי אחד מהם!" אמר. "מה פתאום," הכחיש פטרוס, "אינני אחד מהם!"

⁵⁹כעבור שעה בערך העיר אדם נוסף: "אין לי ספק שהאיש הזה היה עם ישוע, כי שניהם מהגליל."

⁶⁰פטרוס הכחיש שוב: "בן-אדם, איני יודע על מה אתה מדבר..." לפני שסיים פטרוס את דבריו נשמעה קריאת התרנגול.

⁶¹באותו רגע פנה ישוע והביט בעיניו של פטרוס. אז נזכר פטרוס בדברי האדון: "לפני קריאת התרנגול תתכחש לי שלוש פעמים."

⁶²הוא יצא מהחצר ומירר בבכי.

⁶³החיילים שהופקדו על שמירת ישוע לעגו לו, הכו אותו והתעללו בו.

⁶⁴הם קשרו את עיניו, הכו אותו באגרופים וקראו בלעג: "נביא שכמוך, נחש מי הכה אותך?"

⁶⁵הם המשיכו לקלל ולהעליב אותו.

⁶⁶למחרת בבוקר הובא ישוע לפני חברי הסנהדרין, ראשי הכוהנים, הסופרים וזקני העם.

⁶⁷"האם אתה באמת המשיח?" שאלו אותו. אך ישוע השיב: "אם אגיד לכם, לא תאמינו לי,

⁶⁸ואם אשאל אתכם שאלות לא תשיבו לי.

⁶⁹אולם עוד מעט בן-האדם ישב לימין גבורת האלוהים."

⁷⁰"אם כך, בן-אלוהים אתה?" "אתם אמרתם שאני הוא" השיב ישוע.

⁷¹"איננו זקוקים לעדויות נוספות!" הם קראו. "במו אוזנינו שמענו אותו אומר דברים אלה!"