John 7— HHH

¹לאחר מכן חזר ישוע לגליל ועבר מכפר לכפר. הוא לא רצה לשוב ליהודה, כי מנהיגי היהודים שם רצו להרגו.

²בהתקרב חג הסוכות

³האיצו בו אחיו לעלות לירושלים לרגל החג. "לך ליהודה, כדי שגם תלמידיך יראו את הנסים שאתה מחולל," לעגו לו.

⁴"איך אתה רוצה להתפרסם בעודך מסתתר כאן? אם אתה מחולל ניסים ונפלאות, גלה את עצמך לעולם."

⁵גם אחיו לא האמינו בו.

⁶"עדיין לא הגיע הזמן שאלך, אולם אתם יכולים ללכת בכל זמן שתרצו," השיב ישוע.

⁷"כי העולם אינו יכול לשנוא אתכם, אבל הוא שונא אותי, משום שאני מוכיח אותו במעשיו המושחתים.

⁸לכו אתם לחוג את החג בירושלים. איני הולך עתה, כי טרם הגיע זמני."

⁹וישוע נשאר בגליל.

¹⁰אולם לאחר שהלכו אחיו הלך גם ישוע לירושלים, אם כי בסתר, כדי שלא יכירו אותו.

¹¹בינתיים חיפשוהו המנהיגים בין החוגגים וחקרו: "היכן הוא?"

¹²דעת הקהל הייתה חלוקה עליו; אחדים אמרו: "הוא אדם נפלא!" ואילו אחרים טענו: "הוא רמאי!"

¹³אך איש לא העז להשמיע את דעתו עליו ברבים, מפחד מנהיגי היהודים.

¹⁴בעיצומו של החג הלך ישוע לבית-המקדש ולימד את העם.

¹⁵"כיצד הוא יודע כל-כך הרבה?" תמהו היהודים. "הרי הוא לא למד אף פעם בבית מדרש!"

¹⁶"איני מלמד אתכם את תורתי, כי אם את תורת האלוהים אשר שלחני," השיב ישוע.

¹⁷מי שרוצה לעשות את רצון האלוהים יודע אם אני מדבר בשם אלוהים או בשם עצמי.

¹⁸מי שמשמיע את דעתו האישית מצפה לשבחים ותהילה, אולם מי שרוצה בכבוד שולחו הוא אדם ישר ונאמן.

¹⁹איש מביניכם אינו מקיים את כל תורת משה, אז מדוע אתם רוצים להרוג אותי על הפרת התורה?"

²⁰"היצאת מדעתך," קרא הקהל. "מי רוצה להרוג אותך?"

²¹"אני עשיתי נס אחד בשבת וכולכם התפלאתם והשתוממתם על כך," אמר ישוע.

²²"אבל גם אתם עובדים בשבת! הרי אתם עושים ברית-מילה לפי מצוות משה, מצוה שניתנה לנו למעשה מהאבות וקדמה לתורת משה, גם בשבת.

²³אם אתם מתירים קיום ברית-מילה בשבת, כדי לא להפר את התורה, מדוע אתם מתרגזים על שריפאתי מישהו בשבת?

²⁴אל תשפטו רק לפי מה שאתם רואים בעיניכם, אלא בחנו ושפטו בצדק!"

²⁵אחדים מתושבי ירושלים שאלו: "האם אין זה האיש שהם רוצים להרוג?

²⁶הנה הוא מדבר בציבור ואיש אינו פוגע בו. אולי מנהיגינו הגיעו למסקנה שהוא באמת המשיח!

²⁷אולם כיצד ייתכן הדבר? הרי אנחנו יודעים מאין בא, ואילו המשיח אמור לבוא מאי-שם, ממקום בלתי ידוע."

²⁸"ודאי שיודעים אתם מי אני ומאין באתי," קרא ישוע בקול בבית-המקדש, "אבל דעו לכם שלא באתי אליכם על דעת עצמי, אלא נשלחתי על-ידי האלוהים שאותו אינכם מכירים.

²⁹אולם אני מכיר אותו, כי אני בא ממנו והוא שלח אותי."

³⁰ההמון רצה לתפוס אותו, אך איש לא הרים עליו אצבע, כי טרם הגיע זמנו.

³¹אנשים רבים מן העם האמינו בישוע, ואמרו: "לאילו ניסים מצפים אתם מהמשיח שאדם זה לא חולל?"

³²כאשר נוכחו הפרושים כי העם נוטה להאמין בישוע, הם שלחו יחד עם ראשי הכוהנים סוכנים לתפוס אותו.

³³אולם ישוע אמר להם: "אני אהיה אתכם עוד זמן-מה, ואחר כך אחזור לשולחי.

³⁴תחפשו אותי ולא תמצאוני, כי לא תוכלו לבוא אל המקום שאהיה בו."

³⁵היהודים נבוכו מדבריו. "לאן הוא עומד ללכת?" תמהו. "אולי בכוונתו לעזוב את הארץ וללכת ללמד את היהודים בתפוצות או אף את הגויים!

³⁶למה התכוון כשאמר כי נחפש אותו ולא נוכל למצוא אותו, ואף לא נוכל לבוא למקום הימצאו?"

³⁷ביום האחרון והגדול של החג עמד ישוע וקרא בקול: "כל הצמא שיבוא אלי וישתה!

³⁸כי כמו שכתוב, המאמין בי, יזרמו מקרבו נהרות מים חיים."

³⁹ישוע התכוון לרוח הקודש שהמאמינים בשמו היו עתידים לקבל. עד לאותו זמן לא ניתן רוח הקודש, כי ישוע עדיין לא נתפאר ולא חזר לשמים.

⁴⁰אנשים רבים בהמון קראו לאחר ששמעו את דבריו: "הוא באמת הנביא!"

⁴¹אחרים קראו: "זהו המשיח!" היו שלגלגו: "האם המשיח יבוא מהגליל?

⁴²הלא כתוב כי המשיח יהיה מזרע דוד וכי יבוא מבית לחם, עיר דוד."

⁴³דעת הקהל עליו הייתה חלוקה.

⁴⁴אחדים מהם רצו לתפסו, אך איש לא שלח בו יד.

⁴⁵אנשי החוק שנשלחו לאסרו חזרו אל שולחיהם בידיים ריקות. "היכן הוא? מדוע לא הבאתם אותו?" שאלו הפרושים וראשי הכוהנים.

⁴⁶"הוא דיבר דברים נפלאים כל-כך; מעולם לא שמענו דברים כאלה!" השיבו.

⁴⁷"גם אתם הלכתם שולל?" כעסו הפרושים.

⁴⁸"האם ראיתם מישהו בינינו, המנהיגים או הפרושים, אשר מאמין כי הוא המשיח?

⁴⁹רק ההמון מקרב העם הזה מאמין בו, כי הם אינם יודעים את התורה. ארורים הם!"

⁵⁰נקדימון היה ביניהם; הוא זה שבא אל ישוע בלילה, וכששמע את דברי הפרושים אמר:

⁵¹"האם תורתנו מתירה לנו לשפוט אדם לפני ששמענו מה בפיו וידענו מה שהוא עושה?"

⁵²"גם אתה מהגליל?" שאלו בלעג. "דרוש בכתובים וראה שאף נביא אינו בא מהגליל!"

⁵³בזאת הם נפרדו והלכו איש לביתו.