John 12— HHH

¹ששה ימים לפני חג הפסח שב ישוע לבית-עניה, כפרו של אלעזר שהשיבו לחיים,

²ונערכה לכבודו ארוחת ערב חגיגית. אלעזר ישב עם ישוע בין האורחים, ואילו מרתא שרתה את האורחים.

³מרים לקחה מרקחת יקרה העשויה משמנים ובשמים ריחניים, משחה את רגליו של ישוע וניגבה אותן בשערותיה, ריח הניחוח מילא את כל הבית.

⁴אחד מתלמידיו אשר עמד להסגירו, יהודה איש קריות שמו, קרא:

⁵"המרקחת הזאת שווה הרבה כסף! היא הייתה יכולה למכור אותה ולחלק את הכסף לעניים."

⁶הוא לא דיבר מתוך דאגה לעניים, אלא מתוך דאגה לעצמו. יהודה היה הגזבר של קבוצת התלמידים, ולעתים קרובות משך מכספי הקבוצה לצרכיו הפרטיים.

⁷"הנח לה," אמר ישוע. "היא עשתה זאת כהכנה לקבורתי.

⁸העניים נמצאים אתכם תמיד, ואילו אני איני נמצא אתכם תמיד."

⁹יהודים רבים שמעו על ביקורו של ישוע, ועל כן באו לראות אותו ואת אלעזר שהקים לתחייה. [(10-11) ]בינתיים החליטו ראשי הכוהנים להרוג גם את אלעזר, כי בגללו נהרו למקום יהודים רבים והאמינו שישוע הוא המשיח.

¹⁰

¹¹

¹²למחרת התפשטה השמועה בכל העיר שישוע היה בדרכו לירושלים. אנשים רבים מבין החוגגים

¹³לקחו בידיהם כפות תמרים, הלכו לקראת ישוע וקראו: "יחי המשיח! יחי מלך ישראל! ברוך הבא בשם ה' מלך ישראל!"

¹⁴ישוע בא לקראתם רכוב על חמור, ובכך קיים את הנבואה:

¹⁵"גילי מאוד בת ציון, הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתונות."

¹⁶תחילה לא הבינו תלמידיו שישוע קיים למעשה את הנבואה הזאת, אולם לאחר שישוע נתפאר בכבוד הם נזכרו במעשיו השונים אשר קיימו נבואות רבות מכתבי-הקודש.

¹⁷אנשים רבים בקהל אשר ראו את ישוע מקים את אלעזר לחיים, ספרו על כך לאחרים.

¹⁸אנשים רבים יצאו לקראתו, כי שמעו על הפלא הגדול שחולל.

¹⁹אולם הפרושים היו אובדי עצות. "רואים אתם, נוצחנו. כל העולם נמשך אחריו!" קראו.

²⁰בין העולים לירושלים בחג הייתה גם קבוצת יוונים.

²¹הם הלכו לפיליפוס מבית-צידה שבגליל וביקשו: "אדוני, אנחנו רוצים לפגוש את ישוע."

²²פיליפוס מסר את ההודעה לאנדרי, והשניים הלכו להתייעץ עם ישוע.

²³"הגיעה השעה שיפואר בן-האדם," אמר להם ישוע.

²⁴"אני אומר לכם ברצינות: גרגר חיטה שנטמן באדמה צריך למות לפני שיוכל לשאת פרי רב, אחרת יישאר סתם גרגר בודד.

²⁵האוהב את חייו על-פני האדמה - יאבד אותם; והשונא את חייו על-פני האדמה יזכה בחיי נצח.

²⁶"הרוצה להיות תלמידי צריך ללכת בעקבותי, כי המשרתים אותי חייבים להיות במקום שאני נמצא. אלוהים אבי יכבד את כל אלה שהולכים בעקבותי ומשרתים אותי.

²⁷כעת נבהלה נפשי, אולם איני יכול לבקש מאבי שיצילני מגורלי, שהרי לשם כך באתי לעולם.

²⁸אבי, פאר את שמך!" לפתע נשמע קול מהשמים: "כבר פארתי ואוסיף לפאר."

²⁹כל הנוכחים שמעו את הקול, אולם חלקם חשב שהיה זה קול רעם, וחלקם אמר שמלאך דיבר עם ישוע.

³⁰"הקול הזה היה למענכם ולא למעני," אמר להם ישוע.

³¹"עכשיו הגיע מועד משפטו של העולם, ושר העולם הזה (השטן) יגורש.

³²וכאשר אנשא מן הארץ אמשוך אלי את כולם."

³³הוא אמר זאת כדי לרמוז להם כיצד ימות.

³⁴"אולם אנחנו למדנו מהתורה שהמשיח יחיה לנצח ולא ימות לעולם, אם כן מדוע אתה אומר שבן-האדם צריך להנשא מן הארץ? מי בן-האדם הזה?" שאלו אותו.

³⁵"האור יישאר אתכם עוד זמן קצר בלבד," אמר ישוע. "על כן, תנצלו את העובדה הזאת והתהלכו באור כל עוד אתם יכולים, מפני שעם רדת החשכה לא תוכלו למצוא את דרככם.

³⁶האמינו באור לפני שיהיה מאוחר מדי, כדי שגם אתם תקרינו אור לאחרים." לאחר שסיים את דבריו הלך לדרכו, והם לא ראו אותו.

³⁷על-אף הניסים הרבים שחולל ישוע, אנשים רבים לא האמינו שהוא המשיח.

³⁸הנביא ישעיהו חזה מצב זה כשאמר: "ה' מי האמין לשמועתנו, וזרוע ה' על-מי נגלתה?"

³⁹לכן הם לא יכלו להאמין. ישעיהו אף ניבא:

⁴⁰"אלוהים סנוור את עיניהם והקשיח את לבם. משום כך הם אינם יכולים לראות, להבין או לשוב אליו כדי שירפא אותם."

⁴¹הנביא ישעיהו אמר דברים אלה על ישוע מפני שראה בחזונו את תפארתו.

⁴²מנהיגי יהודים רבים האמינו כי ישוע הוא המשיח, אך לא הודו בזאת בפני איש, כי פחדו שהפרושים יטילו עליהם חרם.

⁴³לאנשים אלה היה חשוב יותר לזכות בכבוד מבני-אדם מאשר מאלוהים.

⁴⁴"אם אתם מאמינים בי, אתם מאמינים למעשה באלוהים," קרא ישוע.

⁴⁵"שהרי כל הרואה אותי רואה למעשה את שולחי.

⁴⁶באתי להאיר ולזרוח בעולם חשוך זה, כדי שכל המאמין בי לא יתעה יותר בחשכה.

⁴⁷לא באתי לשפוט את העולם, כי אם להושיעו, ועל כן לא אשפוט את אלה השומעים את דברי ואינם מקיימים אותם.

⁴⁸דברי האמת שדיברתי ישפטו ביום הדין את כל אלה שדחוני ולעגו לי.

⁴⁹כי איני מדבר אליכם על דעת עצמי; אני מוסר לכם מה שציווה עלי אבי לומר לכם.

⁵⁰אני מוסר לכם בדיוק מה שמסר לי אבי, כי אני יודע שמצוותו תביא לכם חיי נצח."