Hebrews 9— HHH

¹לברית הראשונה בין אלוהים לבין בני-ישראל היו חוקים וכללים לעבודת ה', והיה משכן על-פני האדמה.

²המשכן היה מחולק לשניים: משכן חיצוני ומשכן פנימי. במשכן החיצוני היה מקום שנקרא "קודש", ובו היו מנורת הזהב והשולחן שעליו מערכת לחם-הפנים.

³בתוך המשכן החיצוני היה מסך (הפרוכת), ומעברו המשכן הפנימי שנקרא "קודש הקודשים". [(4-5) ]לפני קודש הקודשים היה מזבח זהב להקטרת קטורת, ובתוכו ארון-הברית שכולו מצופה זהב. בתוך ארון-הברית היו לוחות הברית, צנצנת זהב שהכילה מן, ומטה אהרון שפרח. מעל ארון-הברית היו דמויות של שני מלאכי כבוד, שנקראים "כרובים", וכנפיהם סוככות על כיסוי הזהב של הארון — כיסוי הנקרא "כפורת". לא ארחיב עתה את הדיבור על כל אחד מאלה.

⁴

⁵

⁶בתנאים אלה יכלו תמיד הכוהנים להיכנס אל המשכן החיצוני כדי לבצע את תפקידם.

⁷אך אל המשכן הפנימי, אל קודש הקודשים, יכול היה להיכנס רק הכהן הגדול, ורק פעם אחת בשנה. בכל פעם שנכנס אל קודש הקודשים היה עליו להתיז דם על הכפורת ולפני הכפורת, כקורבן לאלוהים — קורבן שמכפר על שגיאותיו וחטאיו של הכהן הגדול עצמו ושל כל העם.

⁸רוח הקודש רוצה ללמדנו שלפי הברית הישנה, כל עוד היה קיים המשכן החיצוני, והייתה קיימת השיטה המתירה רק לכהן הגדול את הגישה לקודש הקודשים, הציבור הרחב אינו יכול להתקרב לאלוהים.

⁹דבר זה בא ללמדנו שהמנחות והזבחים, שהוקרבו לפי השיטה הישנה, לא הצליחו לטהר את לבו של החוטא אשר הקריב את הקורבנות.

¹⁰מדוע? מפני שהתורה עוסקת רק בטקסים מסוימים: בענייני מאכל, משקה, טהרת הגוף וכן הלאה, וטקסים אלה יכלו לטהר באופן חיצוני ופיזי בלבד. משום כך תפקידם זמני בלבד — עד שיבוא המשיח ואיתו הברית החדשה.

¹¹כאשר בא המשיח ככהן הגדול של הברית החדשה, הוא עבר דרך המשכן המושלם והאמיתי בשמים — משכן שנבנה לא בידי אדם, שכן אינו מיועד לעולם הזה.

¹²וכשנכנס אל קודש הקודשים הביא איתו לא דם שעירים ועגלים, אלא את דמו שלו אשר התיז על הכפורת אחת ולתמיד, וכך הבטיח לנו ישועה נצחית.

¹³אם לפי התורה יכלו דם הפרים והשעירים ואפר הפרה האדומה לטהר את גוף החוטאים,

¹⁴אנו יכולים להיות בטוחים שדם המשיח, אשר על-ידי רוח הקודש הנצחי הקריב את עצמו לאלוהים כקורבן בעד חטאינו, יטהר את גופנו ומצפוננו ממעשים מתים, ובמקומם יחדיר בנו את האמונה באלוהים חיים ואת הרצון לשרתו.

¹⁵המשיח הביא איתו את הברית החדשה, כדי שכל הקרואים אל אלוהים יירשו את הבטחותיו הנפלאות של אלוהים. כי המשיח מת כדי להצילם מהעונש על החטאים שחטאו עוד בהיותם כפופים לברית הישנה, לתורה.

¹⁶כאשר אדם מוריש את רכושו בצוואה, איש מן היורשים אינו מקבל את חלקו לפני שמוכח כי בעל הצוואה מת.

¹⁷כל עוד חי בעל הצוואה, איש אינו יכול לדרוש את החלק המובטח לו, כי לצוואה אין תוקף בחיי בעליה.

¹⁸משום כך גם הברית הראשונה נחתמה בדם.

¹⁹לאחר שמשה קרא לפני העם את כל החוקים שבתורת ה', הוא לקח מים, דם עגלים ושעירים, ובעזרת תולעת-שני וענף אזוב התיזם על ספר התורה ועל כל העם.

²⁰ובעשותו זאת אמר: "הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם."

²¹באותה דרך התיז משה דם גם על המשכן ועל כל כלי הקודש שבתוכו.

²²למעשה לפי חוקי הברית הישנה כמעט כל דבר טוהר על-ידי התזת דם, ובלי שפיכת דם אין סליחת חטאים.

²³משום כך המשכן וכלי הקודש, שהם העתק של המשכן האמיתי שנמצא בשמים, היו צריכים להיטהר בדם כפי שטוהרו על-ידי משה. אך המשכן האמיתי, שנמצא בשמים, מטוהר בזבחים וקורבנות יקרים הרבה יותר.

²⁴כי המשיח לא נכנס אל המשכן שנבנה בידי אדם כאן עלי-אדמות, ואשר הוא רק העתק של המשכן האמיתי; המשיח נכנס אל המשכן האמיתי שנמצא בשמים, כדי לייצג אותנו לפני אלוהים.

²⁵נוסף לכך, המשיח לא הקריב את עצמו פעמים רבות, כמנהג הכהן הגדול שהקריב מדי שנה את דם הקורבנות בקודש הקודשים.

²⁶אילו היה על המשיח להקריב את עצמו מדי שנה, מבריאת העולם, היה עליו להתענות ולמות שוב ושוב. אולם עובדה היא שהמשיח בא אלינו באחרית הימים והקריב את עצמו פעם אחת ולתמיד,כדי שמותו בעדנו יבטל את כוח החטא שבתוכנו.

²⁷כשם שכולנו יודעים בביטחון שנגזר על בני-האדם למות פעם אחת, ולאחר מכן להישפט על-ידי אלוהים,

²⁸כך אנו בטוחים שהמשיח הוקרב פעם אחת בלבד ככפרה על חטאינו. אך הוא יבוא אלינו שנית — הפעם לא כדי לסלוח לחטאינו, אלא כדי להשלים את ישועתם של כל המצפים לו.