Hebrews 10— HHH

¹התורה רק רומזת על הברכות שהביא לנו המשיח; התורה עצמה לא יכלה לתת את אותן הברכות, ולכן לא היה בכוחה לטהר באופן מוחלט את מקריבי הקורבנות שבאו מדי שנה.

²אילו יכלה התורה לטהר אותם באופן מושלם, אזי היה מספיק קורבן אחד; מקריבי הקורבנות היו מקבלים סליחת חטאים פעם אחת ולתמיד ומצפונם היה נקי מחטא.

³אולם המציאות שונה: הקורבנות שהקריבו החוטאים מדי שנה הזכירו להם שוב ושוב את אשמתם וחטאיהם, במקום שיטהרו אותם!

⁴מדוע? מפני שדם הפרים והשעירים אינו יכול לטהר מחטא.

⁵משום כך, כאשר בא המשיח לעולם אמר: "זבח ומנחה לא חפצת, גוף כוננת לי,

⁶עולה וחטאה לא שאלת." כלומר, המשיח אומר שהוא יודע כי אלוהים אינו חפץ בדם הפרים והשעירים, ועל כן הכין למשיח גוף שיוקרב כקורבן.

⁷ועוד אמר: "הנה באתי — במגילת ספר כתוב עלי — לעשות רצונך, אלוהי".

⁸לאחר שאומר המשיח כי אלוהים אינו חפץ בדם הפרים והשעירים שדורשת התורה,

⁹הוא מוסיף: "הנה באתי לעשות רצונך, אלוהי." המשיח ביטל את הברית הישנה כדי לתת תוקף לברית החדשה,

¹⁰ובברית חדשה זאת נסלחו לנו חטאינו, טוהרנו וקודשנו על-ידי קורבנו של המשיח למעננו — קורבן שהוקרב פעם אחת ולתמיד.

¹¹על-פי הברית הישנה, על-פי התורה, הקריבו הכוהנים מדי יום קורבנות שמעולם לא יכלו לטהר מחטא.

¹²ואילו המשיח, לאחר שהקריב את עצמו לאלוהים בעד חטאים כקורבן אחד ולתמיד, ישב לנצח על כסא הכבוד לימין האלוהים.

¹³ומאז הוא מצפה שכל אויביו יוכנעו לרגליו.

¹⁴כי על-ידי הקורבן האחד השלים המשיח לנצח את פועלו למען אלה שאותם הוא משחרר מחטא.

¹⁵רוח הקודש מאשר דברים אלה באמירתו:

¹⁶"זאת הברית אשר אכרת את בית-ישראל אחרי הימים ההם, נאם ה': נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה...

¹⁷כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכר עוד".

¹⁸ואם נסלחו החטאים אחת ולתמיד, הרי שאין צורך בקורבנות נוספים כדי להשתחרר מהחטא.

¹⁹אם כן, אחי, מאחר שדם המשיח מאפשר לנו עתה לבוא בביטחון אל קודש הקודשים

²⁰בדרך חדשה וחיה, (דרך שפילס למעננו המשיח בקרעו את הפרוכת שהיא גופו),

²¹ומאחר שיש לנו כהן גדול הממונה על בית אלוהים,

²²הבה ניכנס פנימה — אל אלוהים עצמו — בלב שלם ובביטחון מלא, מתוך ידיעה שלבנו ונפשנו טוהרו על-ידי דם המשיח שנשפך, וגופנו נרחץ במים טהורים.

²³עתה יכולים אנו לצפות לישועה שהבטיח לנו אלוהים. אין לנו כל ספק שאלוהים באמת יקיים את הבטחתו, ואנו יכולים להכריז על כך לפני כולם.

²⁴כהוקרה על כל מה שאלוהים עשה למעננו, הבה נקדיש תשומת-לב איש לרעהו, נעודד ונאהב איש את אחיו ונעזור זה לזה.

²⁵אל תזניחו את אסיפות הקהילה שלכם כפי שנוהגים אחדים מכם, אלא השתדלו כמיטב יכולתכם לעזור לאמונת הזולת, במיוחד עתה כשאנו רואים שקרב יום בואו של המשיח.

²⁶אם אנו חוטאים בזדון לאחר שידענו את האמת והאמנו המשיח, קורבנו של המשיח אינו מכפר על חטאינו.

²⁷כן, מי שדחה את המשיח לאחר שידע את האמת, יוכל לצפות רק לעונש נורא — עונש שיבוא בעקבות זעמו של אלוהים אשר ישמיד את כל אויביו.

²⁸הרי אם אדם שסירב לקיים את תורת משה נידון למוות ללא רחמים (בתנאי ששניים, שלושה עדים ראוהו בחטאו),

²⁹תארו לעצמכם מה נורא יהיה עונשם של אלה שרומסים ברגליהם את בן-האלוהים, שמחללים את דם הברית הקדוש, ושמחרפים את רוח הקודש שמביא רחמים לבני-האדם.

³⁰כי אנו מכירים היטב את מי שאמר: "לי נקם ושלם." ו"ידין ה' עמו."

³¹מה נורא ליפול בידי אלוהים חיים!

³²לעולם אל תשכחו את הימים הנפלאים שבהם למדתם לראשונה על המשיח. לאחר שנפקחו עיניכם וראיתם את האמת נשארתם נאמנים למשיח, אף כי מחיר הנאמנות הזאת היא סבל נורא.

³³לפעמים לעגו לכם והכו אתכם, ופעמים אחרות אתם בעצמכם השתתפתם בצערם של הסובלים כמוכם.

³⁴ריחמתם על אחיכם שהושלכו לכלא, וקיבלתם בשמחה את העובדה שכל רכושכם נגזל, כי ידעתם שמצפה לכם בשמים אוצר טוב מזה — אוצר שיהיה שלכם לנצח.

³⁵יקרה אשר יקרה, שימרו על ביטחונכם באדוננו! זכרו, ביטחונכם זה יזכה אתכם בשכר רב.

³⁶אם אתם רוצים שה' יקיים את כל אשר הבטיח לכם, עליכם למלא בסבלנות את רצונו,

³⁷כי בואו לא יתעכב עוד זמן רב.

³⁸אלה שאמונתם הקנתה להם מעמד של צדיקים בעיני אלוהים, צריכים לחיות באמונה ולבטוח באלוהים שיספק את כל מחסורם. אם ייסוגו, אלוהים לא ירצה בהם יותר.

³⁹אבל אנחנו איננו מן הנסוגים ואיננו מפנים עורף לאלוהים, כי בכך נחרוץ את גזר דיננו. אנחנו מאמינים באלוהים מושיענו.