1אמת אני מדבר במשיח ולא אשקר ודעתי מעידה לי ברוח הקדש׃
2כי־גדול עצבוני ואין־קץ לדאבון לבי׃
3כי מי־יתן היותי אני מחרם מן־המשיח בעד אחי שארי ובשרי׃
4אשר הם בני ישראל ויש להם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה ועבודת הקדש וההבטחות׃
5ולהם האבות ואשר מהם יצא המשיח לפי בשרו אשר־הוא אל על־הכל מברך לעולמים אמן׃
6אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא־כל אשר הם מישראל גם ישראל המה׃
7ולא על־היותם זרע אברהם כלם בנים הם כי ביצחק יקרא לך זרע׃
8כלומר לא בני־הבשר המה בני האלהים כי אם־בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע׃
9כי־דבר הבטחה הוא מה־שנאמר למועד אשוב ולשרה בן׃
10ולא־זאת בלבד כי־כן היה גם־ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו׃
11כי בטרם ילדו בניה ועוד לא־עשו טוב או־רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם־כרצון הקרא׃
12נאמר לה כי־רב יעבד צעיר׃
13ככתוב ואהב את־יעקב ואת־עשו שנאתי׃
14אם־כן מה־נאמר הכי יש־עול באלהים חלילה׃
15כי למשה אמר וחנתי את־אשר אחן ורחמתי את־אשר ארחם׃
16ועל־כן אין הדבר לא־ביד הרצה ולא־ביד הרץ כי אם־ביד האלהים המרחם׃
17כי־כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את־כחי ולמען ספר שמי בכל־הארץ׃
18ויוצא מזה כי את־אשר יחפץ יחננו ואת־אשר יחפץ יקשהו׃
19וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב׃
20אמנם בן־אדם מי אתה אשר תריב את־האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני׃
21אם־אין רשות ליצר על־החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון׃
22ומה אפוא אם־האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל־ארך רוחו את־כלי הזעם הנכונים לאבדון׃
23להודיע גם־את־עשר כבודו על־כלי החנינה אשר יעדם לכבוד׃
24והם אנחנו אשר קראם לא מן־היהודים בלבד כי אף מן־הגוים׃
25כדברו בהושע אקרא ללא־עמי עמי וללא־רחמה רחמה׃
26והיה במקום אשר־יאמר להם לא־עמי אתם יאמר להם בני אל־חי׃
27וישעיהו קרא בקולו על־ישראל כי אם־יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שטף צדקה׃
28כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ׃
29וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃
30ועתה מה־נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את־הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה׃
31וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע׃
32ועל־מה יען אשר־לא מאמונה דרשוה כי אם־ממעשי התורה כי התנגפו באבן נגף׃
33ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל־המאמין בו לא יבוש׃