1אם־כן מה־נאמר הנעמד בחטא למען ירבה החסד׃
2חלילה לנו כי מתנו לחטא ואיך נוסיף לחיות בו׃
3או האינכם ידעים כי כלנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו׃
4לכן נקברנו אתו בטבילה למות למען כאשר נעור המשיח מן־המתים בכבוד האב כן נתהלך גם־אנחנו בחיים מחדשים׃
5כי אם־נדבקנו בדמיון מותו אכן גם־נהיה דבוקים לתחיתו׃
6באשר ידעים אנחנו כי־נצלב אתו האדם הישן אשר בנו למען תבטל גוית החטא לבלתי היותנו עוד עבדים לחטא׃
7כי אשר מת הוא נקה מן־החטא׃
8והנה אם־מתנו עם־המשיח נאמין כי גם־נחיה עמו׃
9באשר ידענו כי המשיח אחרי אשר נעור מן־המתים לא ימות עוד והמות לא ישלט בו עוד׃
10כי אשר מת מת לחטא פעם אחת ואשר חי חי הוא לאלהים׃
11וכן גם־אתם חשבו אתכם מתים לחטא וחיים לאלהים במשיח ישוע אדנינו׃
12אם־כן אפוא אל־תמלך החטאת בגופכם אשר ימות לנטות אחריה בתאותיו׃
13גם אל־תכינו את־אבריכם להיות כלי־עול לחטא אך תכינו את־נפשכם לאלהים כחיים מעם המתים ואבריכם כלי צדקה לאלהים׃
14כי החטא לא יוכל למשל עוד בכם יען אינכם תחת יד־התורה כי אם־תחת יד־החסד׃
15ועתה מה הנחטא יען איננו תחת יד־התורה כי אם־תחת יד־החסד חלילה׃
16הלא ידעתם כי לאשר תתנו את־נפשכם להיות עבדיו לסור למשמעתו הן עבדים אתם לאשר תשמעו־לו אם־לחטא אלי־מות אם־למשמעת אלי־צדקה׃
17אבל תודת לאלהים כי־הייתם עבדי החטא ואחר שמעתם בכל־לבבכם אל־תכונת הלקח אשר נמסרתם לו׃
18שחררתם מידי החטא לכן השתעבדתם לצדקה׃
19כדרך בני־אדם אני מדבר מפני רפיון בשרכם כי כאשר לפנים הכינותם את־אבריכם לעבודת הטמאה והרשע להרשיע כן עתה הכינו את־אבריכם לעבודת הצדקה להתקדש׃
20כי־בעת היותכם עבדי החטא חפשים הייתם מן־הצדקה׃
21ומה אפוא הפרי שהיה לכם אז מן־המעשים אשר עתה תבשו מהם כי אחריתם המות׃
22אכן עתה בהיותכם משחררים מידי החטא ומשעבדים לאלהים יש לכם פריכם לקדשה ואחריתו חיי עולם׃
23כי־שכר החטא הוא המות ומתנת חסד אלהים היא חיי העולם במשיח ישוע אדנינו׃