1לכן אין לך התנצלות אתה בן־אדם הדן תהיה מי שתהיה כי במה־שתדין את־חברך תחיב את־נפשך באשר אתה הדן תעשה כמעשהו׃
2וידענו כי־משפט אלהים כפי האמת על־עשי אלה׃
3ואתה בן־אדם הדן את אשר־פעלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשפט האלהים׃
4או התבוז לעתרת טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תתבונן כי־טובת האלהים תדריך אתך לתשובה׃
5ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל־יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו׃
6אשר ישלם לאיש כמעשהו׃
7למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את־הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבר יתן את־חיי העולמים׃
8ועל־בני המרי ואשר לא־ישמעו לאמת כי אם־לעולה שמעו חרון־אף וחמה׃
9צרה ומצוקה על־כל־נפש אדם עשה הרע על־היהודי בראשונה וכן גם על־היוני׃
10וכבוד והדר ושלום לכל־עשה הטוב ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃
11כי אין־משא פנים עם־האלהים׃
12כי כל־אלה אשר חטאו בלי תורה גם בבלי־תורה יאבדו ואשר חטאו בתורה גם־על־פי התורה ישפטו׃
13כי לא שמעי התורה צדיקים לפני האלהים כי אם־עשי התורה הם יצדקו׃
14כי הגוים אשר אין־להם תורה בעשותם כדברי התורה מאליהם גם־באין תורה הם תורה לנפשם׃
15בהראותם מעשה התורה כתוב על־לבם ודעתם מעידה בהם ומחשבותם בקרבם מחיבות זאת את־זאת או גם־מזכות׃
16ביום אשר ישפט האלהים את־כל־תעלמות בני האדם ביד ישוע המשיח כפי בשורתי׃
17הן אתה נקרא בשם יהודי ונשענת על־התורה והתהללת באלהים׃
18וידעת הראוי ובהיותך מלמד בתורה תבין בין־טוב לרע׃
19ובטחת בנפשך להיות מוליך העורים ואור להלכים בחשך׃
20מיסר לחסרי לב ומורה הפתאים ויש לך מראה הדעת והאמת בתורה׃
21ואתה אשר תורה אחרים את־נפשך לא תורה אמרת לא תגנב והנך גנב׃
22אמרת לא תנאף ואתה נאף תשקץ את־האלילים ואתה גזל את־הקדש׃
23תתהלל בתורה ותנבל את־האלהים בעברך את־התורה׃
24כי שם האלהים בגללכם מחלל בגוים כאשר כתוב׃
25הן המילה מועילה אם־תשמר את־התורה אבל אם־עבר אתה את־התורה אז מילתך היתה־לך לערלה׃
26לכן אם־ישמר הערל את־משפטי התורה הלא תחשב־לו ערלתו למילה׃
27והערל מלדה המקים את־התורה הלא הוא ידין אתך אשר־יש לך הכתב והמילה ועברת את־התורה׃
28כי לא־הנראה מחוץ הוא היהודי ולא־הנראה מחוץ בבשר היא המילה׃
29כי אם־אשר בפנים הוא יהודי ומילה היא אשר בלב כפי הרוח ולא כפי הכתב אשר־לא מבני אדם תהלתו כי אם־מאת האלהים׃