Romans 14— DHNT

¹ואת־החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את־המחשבות׃

²יש מאמין כי נכון לאכל כל־דבר והחלוש יאכל רק את־הירק׃

³האכל אל־יבז את־אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל־ידין את־האכל כי־קבל אתו האלהים׃

⁴מי אתה כי תדין את־עבד האחר הן לאדניו הוא יקום או יפל אבל יוקם כי־יכל האלהים להקימו׃

⁵יש מבדיל בין־יום ליום ויש אשר כל־הימים שוים בעיניו ויהי כל־איש נכון בדעתו׃

⁶השמר את־היום לאדון שמר אתו ואשר איננו שמר את־היום לאדון איננו שמר האכל לאדון הוא אכל כי מודה הוא לאלהים ואשר איננו אכל לאדון איננו אכל ומודה הוא לאלהים׃

⁷כי אין־איש מאתנו אשר יחיה לנפשו ואין איש אשר ימות לנפשו׃

⁸כי כאשר נחיה נחיה לאדון וכאשר נמות נמות לאדון לכן אם־נחיה ואם נמות לאדון הננו׃

⁹כי לזאת מת המשיח ויקם ויחי למען יהיה אדון גם על־המתים גם על־החיים׃

¹⁰ואתה למה־זה תדין את־אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין המשיח׃

¹¹כי כתוב חי־אני נאם יהוה כי לי תכרע כל־ברך וכל־לשון תודה לאלהים׃

¹²הנה־נא כל־אחד ממנו על־נפשו יתן חשבון לאלהים׃

¹³לכן אל־נדין עוד איש את־רעהו כי אם־זה יהי דינכם שלא־יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃

¹⁴ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי־אין דבר טמא בפני עצמו ורק־טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא׃

¹⁵ואם־יעצב אחיך על־דבר האכל אינך מתהלך עוד בדרך האהבה אל־נא תאבד באכלך את־אשר בעדו מת המשיח׃

¹⁶לכן הזהרו פן־יהיה טובכם לגדופים׃

¹⁷כי־מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי־צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש׃

¹⁸והעבד באלה את־המשיח רצוי הוא לאלהים ובחון לאנשים׃

¹⁹ועתה נרדפה דרך השלום ודרך הבנות יחד איש מרעהו׃

²⁰אל־תהרוס את־מעשה אלהים על־דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו׃

²¹טוב שלא־תאכל בשר ולא־תשתה יין ולא־תעשה דבר אשר יתנגף־בו אחיך או יכשל או יחלש׃

²²יש לך אמונה תהי־לך לבדך לפני האלהים אשרי מי שלא ידין את־נפשו בדבר אשר כשר בעיניו׃

²³ואשר לו ספק באכלו נאשם כי לא עשה מאמונה וכל־אשר נעשה מבלי אמונה חטא הוא׃