1ואחרי־כן ראיתי ארבעה מלאכים עמדים בארבע כנפות הארץ ויעצרו את־ארבע רוחות הארץ למען לא־תשב רוח לא בארץ ולא בים ולא בכל־עץ׃
2וארא מלאך אחר עלה ממזרח־שמש ובידו חתמת אלהים חיים ויקרא בקול גדול אל־ארבעה המלאכים אשר־נתן להם לחבל הארץ והים לאמר׃
3אל־תחבלו את־הארץ ואת־הים ואת־העץ עד אם־חתמנו את־עבדי אלהינו על־מצחותם׃
4ואשמע מספר החתומים מאה אלף וארבעים וארבעה אלף והם חתומים מכל־שבטי בני ישראל׃
5לשבט יהודה חתומים שנים עשר אלף לשבט ראובן חתומים שנים עשר אלף לשבט גד חתומים שנים עשר אלף׃
6לשבט אשר חתומים שנים עשר אלף לשבט נפתלי חתומים שנים עשר אלף לשבט מנשה חתומים שנים עשר אלף׃
7לשבט שמעון חתומים שנים עשר אלף לשבט לוי חתומים שנים עשר אלף לשבט יששכר חתומים שנים עשר אלף׃
8לשבט זבלון חתומים שנים עשר אלף לשבט יוסף חתומים שנים עשר אלף לשבט בנימין חתומים שנים עשר אלף׃
9אחרי־כן ראיתי והנה המון רב אשר לא־יכל איש למנותו מכל־הגוים והמשפחות והעמים והלשנות ויעמדו לפני הכסא ולפני השה מלבשים שמלות לבנות וכפות תמרים בידיהם׃
10ויקראו בקול־גדול לאמר הישועה לאלהינו הישב על־הכסא ולשה׃
11וכל־המלאכים עמדו סביב לכסא וסביב לזקנים ולארבע החיות ויפלו על־פניהם לפני הכסא וישתחוו לאלהים׃
12ויאמרו אמן הברכה והכבוד והחכמה והתודה וההדר והכח והעז לאלהינו לעולמי עולמים אמן׃
13ויען אחד מן־הזקנים ויאמר אלי אלה המלבשים בגדי לבן מי המה ומאין באו׃
14ואמר אליו אדני אתה ידעת ויאמר אלי אלה הם הבאים מן־הצרה הגדולה ויכבסו את־שמלתם וילבינום בדם השה׃
15לכן הנם לפני כסא האלהים ומשרתים אותו בהיכלו יומם ולילה והישב על־הכסא יתן משכנו עליהם׃
16לא־ירעבו עוד ולא יצמאו ולא־יכם שמש ושרב׃
17כי השה אשר בתוך הכסא הוא ירעם ועל־מבועי מים חיים ינהלם ומחה אלהים כל־דמעה מעיניהם׃