1וארא כאשר פתח השה אחד מן־שבעה החתמות ואשמע אחת מארבע החיות מדברת כקול רעם לאמר בא וראה׃
2ואביט והנה סוס לבן והרכב עליו קשת בידו ותנתן־לו עטרה ויצא מנצח ולמען ינצח׃
3וכפתחו את החותם השני ואשמע את־החיה השנית אמרת בא וראה׃
4ויצא סוס שני והוא אדם ולרכב עליו נתן לשאת את־השלום מן־הארץ למען יהרגו איש את־אחיו ותנתן־לו חרב גדולה׃
5וכפתחו את־החותם השלישי ואשמע את־החיה השלישית אמרת בא וראה ואביט והנה סוס שחר והרכב עליו מאזנים בידו׃
6ואשמע קול מתוך ארבע החיות לאמר קב חטים בדינר ושלשה קבים שערים בדינר ואת־השמן והיין אל־תשחת׃
7וכפתחו את־החותם הרביעי ואשמע את־החיה הרביעית אמרת בא וראה׃
8וארא והנה סוס ירקרק והרכב עליו שמו המות ושאול יוצאת לרגליו וינתן להם שלטן על־רביעית הארץ להמית בחרב וברעב ובדבר ובחית הארץ׃
9וכפתחו החותם החמישי וארא מתחת למזבח את־נפשות הטבוחים על־דבר האלהים ועל־העדות אשר היתה להם׃
10ויזעקו בקול גדול ויאמרו עד־מתי אדני הקדוש והאמתי לא תשפט ולא־תקום את־דמינו מישבי הארץ׃
11ויתן לאיש איש מהם שמלות לבנות ויאמר אליהם לנוח עוד זמן מעט עד־מלאת מספר העבדים חבריהם ואחיהם העתידים להרג כמוהם׃
12וארא בפתחו את־החותם הששי והנה רעש גדול היה ויקדר השמש כשק שער והירח נהפך לדם׃
13וכוכבי השמים נפלו ארצה כאשר תנוע תאנה ברוח חזקה והשליכה פגיה׃
14והשמים משו כספר נגלל וכל־הר ואי הנתקו ממקומם׃
15ומלכי הארץ והרזנים ושרי האלפים והעשירים והתקיפים וכל־עבד וכל־בן־חורין התחבאו במערות ובסלעי ההרים׃
16ויאמרו אל־ההרים ואל־הסלעים נפלו עלינו וכסונו מפני הישב על־הכסא ומפני חמת השה׃
17כי בא יום עברתו הגדול ומי יוכל להתיצב׃