1ואחרי מוצאי השבת כשהאיר לאחד בשבת באה מרים המגדלית ומרים האחרת לראות את־הקבר׃
2והנה רעש גדול היה כי־מלאך יהוה ירד מן־השמים ויגש ויגל את־האבן מן־הפתח וישב עליה׃
3ויהי מראהו כברק ולבושו לבן כשלג׃
4ומפחדו נבהלו השמרים ויהיו כמתים׃
5ויען המלאך ויאמר אל־הנשים אתן אל־תיראן הן ידעתי כי את־ישוע הנצלב אתן מבקשות׃
6איננו פה כי־קם כאשר אמר באנה ראינה את־המקום אשר שכב־שם האדון׃
7ומהרתן ללכת ואמרתן אל־תלמידיו כי קם מן־המתים והנה הוא הולך לפניכם הגלילה ושם תראהו הנה אמרתי לכן׃
8ותמהרנה לצאת מן־הקבר ביראה ובשמחה גדולה ותרצנה להגיד לתלמידיו׃
9הנה הלכות להגיד לתלמידיו והנה ישוע נקרה אליהן ויאמר שלום לכן ותגשנה ותאחזנה ברגליו ותשתחוין לו׃
10ויאמר אליהן ישוע אל־תיראן לכנה והגדן לאחי וילכו הגלילה ושם יראוני׃
11ויהי בלכתן והנה אנשים מן־המשמר באו העירה ויגידו לראשי הכהנים את כל־הנעשה׃
12ויקהלו עם־הזקנים ויתיעצו ויתנו־כסף לרב אל־אנשי הצבא לאמר׃
13אמרו כי־באו תלמידיו לילה ויגנבו אותו בהיותנו ישנים׃
14ואם־ישמע הדבר לפני הנציב אנחנו נפיסהו והייתם בלי־פחד׃
15ויקחו את־הכסף ויעשו כאשר הורו להם ותצא השמועה הזאת בין היהודים עד היום הזה׃
16ואחד עשר התלמידים הלכו הגלילה אל־ההר אשר צום ישוע׃
17ויהי כראותם אותו וישתחוו־לו ומקצתם נחלקו בלבם׃
18ויגש ישוע וידבר אליהם לאמר נתן־לי כל־שלטן בשמים ובארץ׃
19לכו ועשו לתלמידים את־כל־הגוים וטבלתם אתם לשם־האב והבן ורוח הקדש׃
20ולמדתם אתם לשמר את־כל־אשר צויתי אתכם והנה אנכי אתכם כל־הימים עד־קץ העולם אמן׃