Luke 12— DHNT

¹ויהי עד־כה ועד־כה בהתאסף רבבות עם עד כי־לחצו איש את־רעהו ויחל לדבר אל־תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃

²ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃

³לכן כל־אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת־אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על־הגגות׃

⁴ואני אמר לכם ידידי אל־תיראו מן־הממיתים את־הגוף ואחרי־זאת אין־לאל ידם לעשות עוד דבר׃

⁵אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את־אשר יש־לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל־גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃

⁶הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין־אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃

⁷ואתם גם־שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל־תיראו יקרתם מצפרים רבות׃

⁸ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן־האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃

⁹ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃

¹⁰וכל אשר ידבר דבר־חרפה על־בן־האדם יסלח לו והמגדף את־רוח הקדש לא יסלח לו׃

¹¹וכאשר יביאו אתכם אל־בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל־תדאגו איך או־במה תצטדקו ומה־תדברו׃

¹²כי־רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את־הנכון לדבר׃

¹³ויאמר אליו אחד מן־העם רבי אמר־נא אל־אחי ויחלק אתי את־הירשה׃

¹⁴ויאמר אליו בן־אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃

¹⁵ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃

¹⁶וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃

¹⁷ויחשב בלבו לאמר מה־אעשה כי אין־לי מקום לכנוס בו את־תבואתי׃

¹⁸ויאמר את־זאת אעשה הרס את־אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את־כל־יבולי וטובי׃

¹⁹ואמר לנפשי נפשי יש־לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃

²⁰והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את־נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃

²¹זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃

²²ויאמר אל־תלמידיו לכן אני אמר לכם אל־תדאגו לנפשכם מה־תאכלו ולגופכם מה־תלבשו׃

²³הנפש יקרה היא מן־המזון והגוף יקר מן־המלבוש׃

²⁴התבוננו אל־הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם־אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה־יקרים אתם מן־העוף׃

²⁵ומי־זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על־קומתו׃

²⁶ועתה הן־מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה־תדאגו׃

²⁷התבוננו אל־השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם־שלמה בכל־הדרו לא־היה לבוש כאחת מהנה׃

²⁸ואם־ככה ילביש אלהים את־חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי־אתכם קטני האמונה׃

²⁹גם־אתם אל־תדרשו מה־תאכלו ומה־תשתו ואל־תהלכו בגדלות׃

³⁰כי את־כל־אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי־צריכים אתם לאלה׃

³¹אך בקשו את־מלכות האלהים ונוסף לכם כל־אלה׃

³²אל־תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃

³³מכרו את־רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא־יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃

³⁴כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם־לבבכם׃

³⁵מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃

³⁶ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן־החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו־לו כרגע׃

³⁷אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יאזר מתניו ויושיבם וילך לשרת אותם׃

³⁸ואם־יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃

³⁹וזאת דעו אשר אם־ידע ידע בעל הבית באיזו שעה יבוא הגנב כי־עתה שקד שקוד ולא־יתן לחתר את־ביתו׃

⁴⁰לכן גם־אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן־האדם׃

⁴¹ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את־המשל הזה אם־גם לכל־אדם׃

⁴²ויאמר האדון מי־הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על־עבדתו לתת את־ארחתם בעתו׃

⁴³אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃

⁴⁴אמת אמר אני לכם כי על־כל אשר־יש־לו יפקידהו׃

⁴⁵והעבד ההוא אם־יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את־העבדים ואת־השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃

⁴⁶בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא־יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את־חלקו עם הסוררים׃

⁴⁷והעבד ההוא אשר ידע את־רצון אדניו ולא הכין ולא־עשה כרצונו יכה מכות רבות׃

⁴⁸ואשר לא־ידע ועשה דברים אשר עליהם בן־הכות הוא לא־יכה כי אם־מעט כי כל־איש אשר נתן־לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃

⁴⁹להפיל אש על־הארץ באתי ומה־חפץ אני כי כבר בערה׃

⁵⁰ועלי טבילה להטבל ומה־יצר לי עד כי־תשלם׃

⁵¹החשבים אתם כי־באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם־מחלקת׃

⁵²כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על־שנים ושנים על־שלשה׃

⁵³האב יחלק על־הבן והבן על־האב האם על־הבת והבת על־האם החמות על־הכלה והכלה על־החמות׃

⁵⁴ויאמר גם אל־המון העם כראתכם את־הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃

⁵⁵ואם־נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃

⁵⁶החנפים את־פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת־העת הזאת איך לא תבחנו׃

⁵⁷למה אף־מנפשכם לא תשפטו את־הישר׃

⁵⁸כי כאשר תלך אל־השר עם־איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן־יסחב אותך אל־השפט והשפט ימסרך אל־השוטר והשוטר ישליכך אל־בית הכלא׃

⁵⁹ואני אמר לך לא תצא משם עד אם־שלמת גם את־הפרוטה האחרונה׃