1אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על־אשר בקשו היהודים להרגו׃
2ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃
3ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם־תלמידיך את־המעשים אשר־אתה עשה׃
4כי לא־יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם־אתה עשה כאלה הגלה אל־העולם׃
5כי־אחיו גם־הם לא האמינו בו׃
6ויאמר אליהם ישוע עתי לא־באה עד־עתה ועתכם תמיד נכונה׃
7לא־יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃
8עלו אתם לחג את־החג אני עוד לא אעלה אל־החג הזה כי עתי לא מלאה עד־עתה׃
9כזאת דבר וישב בגליל׃
10ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם־הוא לא בגלוי כי אם־כמסתתר׃
11והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃
12ותהי תלונה רבה על־אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי־מתעה הוא את־העם׃
13אך אין־איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃
14ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל־המקדש וילמד׃
15ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃
16ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא־שלי הוא כי אם־לאשר שלחני׃
17האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם־מאת אלהים הוא ואם־מנפשי אדבר׃
18המדבר מנפשו כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃
19הלא משה נתן לכם את־התורה ואין־איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃
20ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃
21ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃
22משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם־מן־האבות וביום השבת תמולו כל־זכר׃
23ועתה אם־ימול זכר בשבת למען אשר לא־תופר תורת משה מה־תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃
24אל־תשפטו למראה עין כי אם־משפט־צדק שפטו׃
25ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃
26והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי־באמת זה הוא המשיח׃
27אך את־זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא־ידע איש אי־מזה הוא׃
28אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף־ידעתם מאין אני ומנפשי לא־באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃
29ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃
30ויבקשו לתפשו ואיש לא־שלח בו יד כי לא־בא עתו׃
31ורבים מן־העם האמינו בו ויאמרו אם־יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃
32והפרושים שמעו את־העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃
33ויאמר אליהם ישוע אך־למצער עודני עמכם והלכתי אל־אשר שלחני׃
34תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃
35ויאמרו היהודים איש אל־רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל־הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃
36מה־זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃
37ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא־נא אלי וישתה׃
38המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃
39וזאת אמר על־הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי טרם־נתן רוח הקדש יען אשר ישוע עוד לא נתפאר׃
40ורבים מהמון העם כשמעם את־הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃
41ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן־הגליל יבא המשיח׃
42הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית־לחם מקום דוד יצא המשיח׃
43ותהי מחלקת בתוך העם על־אדותיו׃
44ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא־שלח בו יד׃
45וישובו המשרתים אל־הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא־הבאתם אתו׃
46ויענו העבדים מעולם לא־דבר איש כאיש הזה׃
47ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדחתם גם־אתם׃
48הגם־האמין בו איש מן־השרים או מן־הפרושים׃
49רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את־התורה ארורים המה׃
50ויאמר אליהם נקדימון אשר־בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃
51התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את־אשר עשה׃
52ויענו ויאמרו אליו הגם־אתה מן־הגליל דרש־נא וראה כי לא־קם נביא מן־הגליל׃
53וילכו איש איש לביתו׃