1אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא־יבוא דרך השער אל־מכלא הצאן כי אם־יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא׃
2ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃
3לו יפתח שמר הסף והצאן את־קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃
4ואחרי הוציאו את־צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את־קולו׃
5ואחרי זר לא תלכנה כי אם־ינוסו מפניו כי את־קול הזרים לא ידעו׃
6המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה־זאת אשר אמר אליהם׃
7ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃
8כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא־שמעו לקולם׃
9אנכי הדלת איש כי־יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃
10הגנב לא יבוא כי אם־לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃
11אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את־נפשו בעד צאנו׃
12והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא־לו הנה בראותו כי־בא הזאב יעזב את־הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את־הצאן׃
13השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃
14אני הרעה הטוב וידעתי את אשר־לי ונודעתי לאשר לי׃
15כאשר האב ידעני ואני ידעתי את־האב ואת־נפשי אתן בעד הצאן׃
16וצאן אחרות יש־לי אשר אינן מן־המכלה הזאת ועלי לנהל גם־אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃
17על־כן אהב אתי אבי כי את־נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃
18ואיש לא יקחנה מאתי כי אם־אני מעצמי אתננה יש־בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את־המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃
19ותהי מחלקת גם־בפעם הזאת בין היהודים על־הדברים האלה׃
20ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃
21ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז־שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃
22ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃
23ויתהלך ישוע במקדש באולם של־שלמה׃
24ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד־אנה תתלה את־נפשנו אם־המשיח אתה הגידה לנו ברור׃
25ויען אתם ישוע הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר־אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי׃
26אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם׃
27צאני תשמענה את־קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃
28ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא־יחטף אתהן מידי׃
29האב אשר נתנן לי גדול הוא על־כל ואיש לא־יחטף אתהן מיד האב׃
30אני ואבי אחד אנחנו׃
31אז ירימו היהודים כפעם־בפעם אבנים לסקלו׃
32ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על־איזה מן־המעשים ההם תסקלני׃
33ויענו היהודים אתו לאמר על־מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם־על־גדפך את־אלהים ועל־כי אדם אתה ותעש את־עצמך לאלהים׃
34ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם׃
35הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא־יופר׃
36ואיך תאמרו על־אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן־אלהים אני׃
37אם־לא אעשה את־מעשי אבי אל־תאמינו לי׃
38ואם־עשיתי ולא־תאמינו לי האמינו־נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי־בי האב ואני בו׃
39אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם׃
40וילך וישב אל־עבר הירדן אל־המקום אשר הטביל־שם יוחנן בתחלה וישב שם׃
41ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא־עשה אות אבל כל־אשר דבר יוחנן על־האיש הזה אמת היה׃
42ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃