1מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃
2אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא־התפללתם׃
3הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על־אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם׃
4הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי־אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃
5או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃
6וגם יגדיל לתת־חן על־כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן־חן׃
7לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם׃
8קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃
9התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃
10הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃
11אחי אל־תחרפו איש את־רעהו המחרף את־רעהו ודן את־אחיו הוא מחרף את־התורה ודן את־התורה ואם־תדין את־התורה אינך עשה התורה כי אם־שפטה׃
12אחד הוא המחקק והשפט אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את־עמיתך׃
13הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה־שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח׃
14ולא תדעו מה־ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט־רגע ואחר כלה וילך׃
15תחת אשר תאמרו אם־ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה׃
16עתה תתגאו בפחזותכם וכל־גאוה אשר כזאת רעה היא׃
17לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא׃