1ויבא פסטוס אל־המדינה ויעל אחרי שלשת ימים מקסרין לירושלים׃
2והכהן הגדול וראשי היהודים הודיעהו את־ריבם עם־פולוס׃
3ויפצרו־בו וישאלו ממנו לעשות חסד עמהם להביאו ירושלים והמה מתנכלים אתו להמיתו בדרך׃
4ויען אותם פסטוס כי־עצור פולוס בקסרין וכי גם־הוא ישוב שמה בקרוב׃
5ויאמר לכן ירדו אתי ראשיכם ואם־יש מאום באיש הזה יענו בו׃
6וישב בתוכם לא יותר מימים עשרה וירד אל־קסרין וממחרת ישב על־כסא המשפט ויצו להביא את־פולוס׃
7הוא בא והיהודים אשר ירדו מירושלים סבבהו ויאשימו את־פולוס באשמות רבות וקשות אשר לא־יכלו להוכיח׃
8והוא הצטדק לאמר לא־חטאתי במאומה לא לדת היהודים ולא למקדש ולא לקיסר׃
9ופסטוס חפץ להתרצות אל־היהודים ויען את־פולוס ויאמר התחפץ לעלות ירושלים להשפט על־אלה לפני שמה׃
10ויאמר פולוס לפני כסא משפט הקיסר אני עמד ושם נכון לי להשפט לא הרעתי ליהודים כאשר ידעת היטב גם־אתה׃
11אם־הרעתי ויש־בי דבר משפט־מות בל־אחשך נפשי ממות ואם־אין־בי מאומה מכל אשר הם ענים בי איש לא יוכל להסגירני אל־ידם את־הקיסר אני קורא לדיני׃
12ויועץ פסטוס עם־יועציו ויען אתו לאמר את־הקיסר קראת אל־הקיסר תלך׃
13ויהי אחרי ימים וירדו המלך אגרפס וברניקה אל־קסרין לשאל לשלום פסטוס׃
14ויהי כי־ארכו להם הימים שם ויספר פסטוס למלך את־ריב פולוס לאמר יש־פה איש אשר פליקס הניחו אסור׃
15ובהיותי בירושלים דברו אלי ראשי הכהנים וזקני היהודים על־אדותיו ויבקשו ממני לחרץ משפטו׃
16ואען אותם כי אין מנהג הרומיים להסגיר איש למות בטרם יעמד הנשטן לנכח שטניו ונתן־לו מקום להצטדק מן־השטנה׃
17ולכן כאשר באו הנה יחד חשתי ולא התמהמהתי כי ממחרת היום ישבתי על־כסא המשפט ואצוה להביא את־האיש׃
18ויעמדו עליו שטניו ולא־הביאו עליו דבר רע מאשר הייתי חשד אתו׃
19רק היו להם דברי ריבות לנגדו על־עבודת אלהיהם ועל־מת אחד ישוע שמו אשר אמר עליו פולוס כי הוא חי׃
20ותכבד בעיני השאלה הזאת ואמר החפץ אתה ללכת ירושלים ולהשפט שם על־אלה׃
21אבל פולוס שאל להניחו במשמר עד־צאת משפטו מלפני אגוסטוס ואצוה לשמרו עד־אשר אשלח אתו אל־הקיסר׃
22ויאמר אגרפס אל־פסטוס גם־אני חפץ לשמע את־האיש ויאמר מחר תשמענו׃
23ויהי ממחרת כבוא אגרפס וברניקה בהוד גדול ויבאו אל־אלם המשפט המה ושרי האלף ונגידי העיר ויצו פסטוס ויביאו את־פולוס׃
24ויאמר פסטוס אגרפס המלך וכל־האישים אשר אתם פה אתנו הנכם ראים את־האיש אשר בגללו פנו אלי כל־המון היהודים גם־בירושלים וגם־פה ויצעקו כי־אינו בדין שיחיה עוד׃
25ואני כאשר הכרתי כי לא־עשה דבר לחיבו מיתה והוא גם־הוא קרא את־אגוסטוס לדינו יעצתי לשלח אתו שמה׃
26אך אין־לי לכתב עליו דבר נכון לאדנינו ובעבור זאת הביאתיו לפניכם וביותר לפניך המלך אגרפס למען יחקר וידעתי מה אכתב׃
27כי לא־יתכן בעיני לשלוח אסיר מבלי הודיע גם את־עלילת הדברים אשר־שמו לו׃