1ויהי בהיות אפולוס בקורנתוס ויעבר פולוס במדינות העליונת וירד אל־אפסוס וימצא־שם תלמידים׃
2ויאמר אליהם הקבלתם את־רוח הקדש אחרי אשר האמנתם ויאמרו אליו אף לא שמענו כי ישנו רוח הקדש׃
3ויאמר אליהם על־מה אפוא הטבלתם ויאמרו על־טבילת יוחנן׃
4ויאמר פולוס יוחנן הטביל בטבילת התשובה ואמר אל־העם כי־האמן יאמינו באשר יבוא אחריו והוא המשיח ישוע׃
5ויהי כשמעם זאת ויבאו להטבל בשם ישוע האדון׃
6ויסמך פולוס את־ידיו עליהם ויבא עליהם רוח הקדש וימללו בלשנות ויתנבאו׃
7ויהיו כלם כשנים עשר איש׃
8ויבא אל־בית הכנסת ויקרא־שם בבטחון לבב וידבר עמם כשלשה חדשים ויט את־לבם אל־דברי מלכות האלהים׃
9אך מקצתם הקשו את־לבבם ולא האמינו וידברו סרה על־הדרך הזה לפני הקהל ויסר מהם ויבדל מתוכם את־התלמידים וידבר אתם יום יום בבית המדרש של־טורנוס׃
10וכן היתה כשנתים ימים עד כי־שמעו כל־ישבי אסיא גם יהודים גם יונים את־דבר ישוע האדון׃
11וגבורות גדלות עשה האלהים על־ידי פולוס׃
12עד כי־גם־הניחו סודרים וחגרת מעל־עור בשרו על־החולים ויסורו מהם תחלאיהם וגם־הרוחות הרעות יצאו׃
13ואנשים מן־היהודים הסבבים ומלחשים הואילו להזכיר את־שם ישוע האדון על־אחוזי הרוחות הרעות לאמר משביע אני אתכם בישוע אשר פולוס קרא אותו׃
14והעשים ככה היו שבעת בני סקוה אחד מגדולי כהני היהודים׃
15ויען הרוח ויאמר את־ישוע אני מכיר ואת־פולוס אני ידע ומי אתם׃
16ויקפץ עליהם בעל הרוח הרעה ויגבר עליהם ויכריעם עד כי־נסו מן־הבית ההוא עירמים ופצועים׃
17ויודע הדבר לכל־היהודים והיונים ישבי אפסוס ויפל פחד על־כלם ויגדל שם האדון ישוע׃
18ורבים מן־המאמינים באו ויתודו ויודיעו את־אשר עשו׃
19ורבים אשר עסקו במעשי כשפים הביאו את־ספריהם וישרפום לעיני כל ויחשבו את־ערכם וימצאהו חמשת רבבות דינרים׃
20ודבר יהוה גבר מאד וילך הלך וחזק׃
21ויהי ככלות הדברים האלה ויועץ פולוס ברוח לעבר בתוך מקדוניא ואכיא וללכת ירושלים ויאמר אחרי היותי שמה ראה אראה גם את־רומי׃
22וישלח שנים מן־המשרתים אתו את־טימותיוס ואת ארסטוס אל־מקדוניא והוא התמהמה עוד ימים באסיא׃
23ותהי בעת ההיא מהומה לא קטנה על־אדות דרך יהוה׃
24כי־צורף כסף אחד דמטריוס שמו עשה היכלות כסף של־ארטמיס המציא לחרשים משכרת לא־מעט׃
25ויקהל אתם ואת־שאר העסקים במלאכה ההיא ויאמר אנשים אתם ידעים כי מן־המלאכה הזאת עשינו כבוד׃
26ואתם ראים ושמעים אשר לא באפסוס לבדה כי־גם כמעט באסיא כלה זה פולוס פתה והדיח המון עם־רב לאמר לא־אלהים אלה הנעשים בידים׃
27ועתה עוד מעט ולא לבד חלקנו זה יהיה לבוז כי אם־גם־היכל ארטמיס המלכת הגדולה יחשב לאין ותכלה תפארתה אשר כל־אסיא וכל־ישבי תבל מכבדים אותה׃
28ויהי כשמעם את־דבריו וימלאו חמה ויצעקו לאמר גדולה ארטמיס של־האפסיים׃
29ותמלא כל־העיר מבוכה וישתערו כלם יחדו אל־התאטרון ויחטפו אתם את־גיוס ואת־ארסטרכוס אנשים מקדונים וחברי פולוס במסעיו׃
30ויואל פולוס לבוא אל־תוך העם ולא־הניחו לו התלמידים׃
31וגם־מקצת ראשי אסיא אשר היו אהביו שלחו אליו ויזהירו אתו אשר לא־ימלאהו לבו לבוא אל־התאטרון׃
32ויצעקו־שם אלה בכה ואלה בכה כי מבוכה גדולה היתה בקהל ורבם לא ידעו על־מה־זה נאספו׃
33וימשכו מתוך ההמון את־אלכסנדר והיהודים דחקו אתו עד־צאתו וינף אלכסנדר את־ידו ויבקש להצטדק לפני העם׃
34והמה כהכירם כי־הוא יהודי נשאו כלם קול ויצעקו כשתי שעות לאמר גדולה ארטמיס של־האפסיים׃
35ויהס סופר העיר את־העם ויאמר אנשי אפסוס מי הוא האיש אשר לא ידע כי העיר אפסוס סכנת היא להיכל של־ארטמיס המלכת הגדולה ולצלמה היורד מן־השמים׃
36ויען אשר אין לכחש בדברים האלה ראוי לכם להיות שקטים ולא לעשות דבר נמהר׃
37כי הבאתם את־האנשים האלה אשר אינם גזלי מקדש גם־אינם מגדפי מלכתכם׃
38לכן אם־לדמטריוס ולחרשים אשר אתו דבר־ריב עם־איש הנה־לנו ימי בית־דין ושרי המדינה ויביאו אליהם את־ריבם׃
39ואם־תבקשו דבר אחר שפוט ישפט בקהל כפי החק׃
40כי הלא בסכנה אנחנו להתחיב במרד בעבור היום הזה ודבר אין לנו לתת דין וחשבון על־המהומה הזאת׃
41ויהי כאשר כלה לדבר כדברים האלה וישלח את־הקהל׃