1כי אתם אחי הנכם ידעים את־מבואנו אליכם כי לא־היה לריק׃
2אך אחרי אשר ענינו ולחרפות היינו בפילפי כאשר ידעתם התחזקנו באלהינו להגיד גם־לכם את־הבשורה בנפתולים רבים׃
3כי תוכחתנו איננה מתוך טעות וגם־לא מתוך טמאה ולא ברמיה׃
4כי אם־כאשר נחשבנו נאמנים לאלהים להפקיד בידנו את־הבשורה כן נדבר ולא כחפצים להיות רצוים לבני אדם כי אם־לאלהים הבחן לבותינו׃
5כי מעולם לא דברנו בשפת חלקות כאשר ידעתם וגם־לא למען בצע בצע האלהים עד׃
6גם לא־בקשנו מן־האדם כבוד לא מכם ולא מאחרים אף כי־היה לנו מקום להתכבד כשליחי המשיח׃
7אבל הלכנו לאט בתוככם כאמנת מפנקת את־בניה׃
8ובחבבנו ככה אתכם חפצנו לתת לכם לא לבד את־בשורת האלהים כי־גם את־נפשתינו יען כי־הייתם חביבים עלינו׃
9הלא תזכרו אחי את־יגיעתנו ואת־תלאתנו אשר היינו עמלים לילה ויומם לבלתי היות למשא לאיש בבשרנו בקרבכם את־בשורת האלהים׃
10עדים אתם ועד האלהים כי בקדש ובצדק ובתמים היינו עמכם המאמינים׃
11ואתם ידעתם כי־כאב את־בניו הזהרנו את־כל־אחד מכם ודברנו על־לבו׃
12ונעד בכם ללכת כראוי לפני האלהים הקורא אתכם למלכותו ולכבודו׃
13בעבור זאת גם־נודה תמיד לאלהים כי אתם בקבלכם מאתנו דבר שמועת האלהים לא־קבלתם אותו כדבר בני־אדם כי אם־כמו־שהוא באמת כדבר האלהים אשר הוא גם־פעל בכם המאמינים׃
14כי־אתם אחי הלכתם בעקבי קהלות האלהים אשר־בארץ יהודה במשיח ישוע כי סבלתם גם־אתם כאלה על־ידי בני־שבטכם כאשר סבלו גם־המה על־ידי היהודים׃
15אשר אף־המיתו את־האדון ישוע ואת־נביאיהם ואותנו רדפו ואינם טובים בעיני אלהים ואיבים לכל־אדם׃
16המנעים אתנו מדבר אל־הגוים כי יושעו למען אשר־ימלאו את־חטאתיהם בכל־עת וישיגם החרון עד־לכלה׃
17ואנחנו אחי אחרי אשר־שכלנו אתכם לזמן מעט בפנים ולא בלב השתדלנו ביותר לראות פניכם בכמיהה רבה׃
18ועל־כן חפצנו לבוא אליכם אני פולוס פעם ושתים והשטן עצרנו׃
19כי מי תקותנו ומי שמחתנו ועטרת תפארתנו הלא גם־אתם לפני אדנינו ישוע המשיח בבואו׃
20אמנם אתם כבודנו ושמחתנו׃