1ולענין מה־שכתבתם אלי הנה טוב לאדם שלא יגע באשה׃
2אך מפני הזנות תהי לכל־איש אשתו ויהי לכל־אשה בעלה׃
3האיש יקים חובת העונה לאשתו וכמו־כן האשה לבעלה׃
4האשה איננה שלטת על־גופה כי אם־בעלה וכמו־כן גם־האיש איננו שלט על־גופו כי אם־אשתו׃
5אל־תמנעו את־עצמכם זה מזה זולתי בהסכמת שניכם על־זמן קבוע להיות פנוים לתענית ולתפלה ותשובו ותתאחדו פן־ינסה אתכם השטן בעבור פריצות יצרכם׃
6ואני אמר זאת בדרך עצה ולא בדרך מצוה׃
7כי מי יתן והיה כל־אדם כמני אך יש לכל־איש מתנתו מאת האלהים זה בכה וזה בכה׃
8ואל־הפנוים ואל־האלמנות אמר אני כי־טוב להם אם־ישבו ככה כמו גם־אני׃
9אך אם־לא יוכלו להנזר יתחברו בנשואין כי־טוב להתחבר בנשואין מהיות בער בתאוה׃
10והנה את־הנשואים אנכי מצוה ולא אנכי כי אם־האדון אשר לא־תפרש אשה מבעלה׃
11ואם־פרש תפרש ממנו תשב בלא איש או תתרצה לבעלה ואיש אל־ישלח את־אשתו׃
12והנה אל־האחרים אמר אנכי ולא האדון כי־תהיה לאח אשה אשר איננה מאמנת ורצונה לשבת עמו לא יעזבנה׃
13ואשה כי־יהיה לה בעל אשר איננו מאמין ורצונו לשבת עמה לא תעזבנו׃
14כי האיש אשר איננו מאמין מקדש הוא באשה והאשה אשר איננה מאמנת מקדשת היא באיש שאם־לא כן יהיו בניכם טמאים אמנם עתה קדושים המה׃
15אבל אם־יפרש מי שאיננו מאמין יפרש והאח או האחות אינם משעבדים באלה כי לשלום קראנו האלהים׃
16כי מה־תדעי את האשה אם־תושיעי את־האיש ומה־תדע אתה האיש אם־תושיע את־האשה׃
17רק יתהלך איש איש כפי מה־שחלק לו האלהים וכפי מה־שקרא אתו האדון וכן־מתקן אנכי בכל־הקהלות׃
18אם־נמול האיש המקרא אל־ימשך את־ערלתו ואם־ערל הוא אל־ימול׃
19אין־המילה נחשבה ואין־הערלה נחשבה כי אם־שמירת מצות האלהים׃
20איש איש במשמרתו אשר־נקרא בה שם יעמד׃
21אם־נקראת בהיותך עבד אל־ירע בעיניך אלא אם־תשיג ידך לצאת לחפשי בחר בזה׃
22כי־הקרוא באדון בהיותו עבד משחרר הוא לאדון וככה גם־הקרוא בהיותו חפשי עבד הוא למשיח׃
23במחיר נקניתם אל־תהיו עבדי בני־אדם׃
24איש איש במשמרת אשר־נקרא בה אחי בזאת יעמד לפני האלהים׃
25ועל־דבר הבתולות אין־לי מצוה מאת האדון רק אודיע את־עצתי אחרי אשר־חנני האדון להיות נאמן׃
26הנני חשב כי־טוב לאדם מפני הצרה הקרובה כי־טוב לו להיות כמו שהוא׃
27אם־נקשרת באשה אל־תבקש להפטר ואם־נפטרת אל־תבקש אשה׃
28וגם כי־תקח אשה אינך חטא והבתולה כי־תהיה לאיש איננה חטאת אך־יבאום צרות בבשרם והנני חס עליכם׃
29וזאת אני אמר אחי כי השעה דחוקה למען מעתה יהיו הנשואים כאלו אין־להם נשים׃
30והבכים כאינם בכים והשמחים כאינם שמחים והקונים כאלו אין־קנין בידם׃
31והנהנים מן־העולם הזה כאלו אין להם הנאה ממנו כי עבור יעבר תאר העולם הזה׃
32ואני חפצתי שתהיו בלי דאגה מי שאין־לו אשה דאג לאשר לאדון איך ייטב בעיני האדון׃
33ומי שיש־לו אשה דאג הוא לעניני העולם איך ייטב בעיני האשה׃
34יש הבדל בין אשת־איש לבתולה כי־האשה אשר לא־היתה לאיש דאגת לאשר לאדון ולהיות קדושה גם בגופה גם ברוחה ובעולת בעל דאגת היא לעניני העולם איך תיטב בעיני בעלה׃
35וזאת אני אמר לתועלתכם ולא להשליך עליכם פח כי אם־להנהגה טובה ולהיותכם נכונים תמיד לפני האדון באין מנע׃
36וכי־יחשב איש למעשה שלא כהגן לבתולתו אם־תעבר פרקה ודבר חובה הוא אז יעשה כאשר עם־לבבו איננו חוטא ישיאנה׃
37ומי שהוא נכון בלבו ואיננו מכרח ויוכל לעשות כרצונו ויגמר זאת בלבו לשמר את־בתולתו טוב עשה׃
38לכן המשיא אתה טוב הוא עשה ואשר איננו משיא עשה טוב ממנו׃
39האשה קשורה לבעלה על־פי התורה כל־עת שהוא חי וכי־מת בעלה אזי מתרת היא להנשא למי שתרצה ובלבד שתהיה באדון׃
40אבל אשריה יותר אם־תעמד פנויה זאת דעתי ואחשב גם־אני כי־רוח אלהים בי׃