1פולוס המקרא להיות שליח ישוע המשיח ברצון אלהים וסוסתניס אחינו׃
2אל־קהלת אלהים אשר בקורנתוס אל־המקדשים במשיח ישוע הקרואים להיות קדשים עם כל־הקראים בכל־מקום בשם אדנינו ישוע המשיח שלהם ושלנו׃
3חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃
4אודה לאלהי בעבורכם בכל־עת על־חסד האלהים הנתן לכם במשיח ישוע׃
5אשר עשרתם־בו בכל בכל־דבור ובכל־דעת׃
6באשר עדות המשיח התקימה בכם׃
7עד כי־לא חסרתם כל־מתן החסד והנכם מחכים להתגלות אדנינו ישוע המשיח׃
8אשר גם־יקים אתכם עד־עת קץ להיות נקיים ביום אדנינו ישוע המשיח׃
9נאמן הוא האלהים אשר על־פיו נקראתם לחברת בנו ישוע המשיח אדנינו׃
10והנני מזהיר אתכם אחי בשם אדנינו ישוע המשיח להיות כלכם פה אחד ולא תהיין מחלקות בקרבכם כי אם־תכוננו יחד בלב אחד ובעצה אחת׃
11כי הגד־לי עליכם ביד בני־בית כלואה כי־יש מריבות ביניכם׃
12וזאת אני אמר כי איש איש מכם זה אמר לפולוס וזה לאפולוס וזה לכיפא וזה למשיח הנני׃
13הכי חלק המשיח הכי פולוס נצלב בעדכם או לשם פולוס נטבלתם׃
14אודה לאלהים שלא טבלתי איש מכם כי אם־את־קרספוס ואת־גיוס׃
15פן־יאמרו כי־לשמי טבלתי׃
16אך טבלתי גם את־בני־בית אסטפנוס ומלבד אלה אינני ידע אם־טבלתי עוד איש אחר׃
17כי לא שלחני המשיח לטבול כי אם־לבשר לא־בחכמת דברים למען אשר לא־יהיה לריק צלב המשיח׃
18כי־דבר הצלב סכלות הוא לאבדים אבל לנו הנושעים גבורת אלהים הוא׃
19כי־כן כתוב אאבד חכמת חכמים ובינת נבונים אסתיר׃
20איה חכם איה ספר איה דרש העולם הזה הלא סכל האלהים את־חכמת העולם הזה׃
21כי אחרי אשר בחכמת האלהים לא ידע העולם את־האלהים בחכמה היה רצון לפניו להושיע בסכלות הקריאה את המאמינים׃
22כי היהודים שאלים להם אות והיונים מבקשים חכמה׃
23ואנחנו משמיעים את־המשיח הצלוב מכשול ליהודים וסכלות ליונים׃
24אבל למקראים הן מיהודים הן מיונים את־המשיח אשר הוא גבורת אלהים וחכמת אלהים׃
25יען כי סכלות האל חכמה היא מאדם וחלשת האל חזקה היא מאדם׃
26כי ראו־נא אחי את־קריאתכם שלא רבים המה החכמים לפי הבשר לא רבים השליטים ולא רבים החרים׃
27כי אם־בסכל שבעולם בחר האל למען ביש את־החכמים ובחלוש שבעולם בחר האל למען ביש את־החזק׃
28ובדלת העולם בחר האל ובנמאס ובאשר כאין למען בטל את אשר ישנו׃
29כדי שלא־יתהלל לפניו כל־בשר׃
30וממנו אתם במשיח ישוע אשר היה לנו לחכמה מאת האלהים ולצדקה ולקדשה ולפדות׃
31ויהי ככתוב המתהלל יתהלל ביהוה׃