Zechariah 7
1 ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו:
2 וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה:
3 לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים:
4 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר:
5 אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני:
6 וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים:
7 הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב:
8 ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר:
9 כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו:
10 ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם:
11 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע:
12 ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות:
13 ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות:
14 ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה: