1משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך:
2זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו:
3הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש:
4שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות:
5יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות:
6ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון:
7שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך:
8אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ:
9אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה:
10עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח:
11למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה:
12ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ:
13אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים:
14אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים:
15אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן:
16לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש:
17אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם:
18זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך:
19אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח:
20הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס:
21אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך:
22קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום:
23אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד: