Matthew 26— MHB

¹ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו:

²אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב:

³ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא:

⁴ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו:

⁵ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם:

⁶ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע:

⁷ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן:

⁸ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה:

⁹כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים:

¹⁰וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי:

¹¹כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד:

¹²כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת:

¹³אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה:

¹⁴וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים:

¹⁵ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף:

¹⁶ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו:

¹⁷ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח:

¹⁸ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי:

¹⁹ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח:

²⁰ויהי בערב ויסב עם שנים העשר:

²¹ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני:

²²ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני:

²³ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני:

²⁴הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד:

²⁵ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת:

²⁶ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי:

²⁷ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם:

²⁸כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים:

²⁹ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי:

³⁰ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים:

³¹אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן:

³²ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה:

³³ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל:

³⁴ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים:

³⁵ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים:

³⁶אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי:

³⁷ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג:

³⁸ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי:

³⁹וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך:

⁴⁰ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת:

⁴¹שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה:

⁴²ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך:

⁴³ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות:

⁴⁴ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה:

⁴⁵ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים:

⁴⁶קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי:

⁴⁷עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם:

⁴⁸והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו:

⁴⁹ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו:

⁵⁰ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו:

⁵¹והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו:

⁵²ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו:

⁵³או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים:

⁵⁴ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה:

⁵⁵בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי:

⁵⁶וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו:

⁵⁷והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים:

⁵⁸ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר:

⁵⁹והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו:

⁶⁰ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר:

⁶¹ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים:

⁶²ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה:

⁶³וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים:

⁶⁴ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים:

⁶⁵ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו:

⁶⁶מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא:

⁶⁷וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי:

⁶⁸ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך:

⁶⁹ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי:

⁷⁰ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת:

⁷¹ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי:

⁷²ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש:

⁷³וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך:

⁷⁴ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול:

⁷⁵ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי: