Mark 14
1 ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו:
2 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם:
3 ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו:
4 ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה:
5 כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה:
6 ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי:
7 כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד:
8 את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו:
9 אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה:
10 ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם:
11 והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו:
12 ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין:
13 וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו:
14 ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי:
15 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו:
16 ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח:
17 ויהי בערב ויבא עם שנים העשר:
18 ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני:
19 ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא:
20 ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה:
21 הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד:
22 ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי:
23 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם:
24 ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים:
25 אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים:
26 ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים:
27 ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן:
28 ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה:
29 ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל:
30 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים:
31 והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם:
32 ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל:
33 ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג:
34 ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו:
35 ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת:
36 ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה:
37 ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת:
38 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה:
39 ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה:
40 וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו:
41 ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים:
42 קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב:
43 עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים:
44 והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט:
45 הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו:
46 וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו:
47 ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו:
48 ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני:
49 ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים:
50 ויעזבו אותו כלם וינוסו:
51 ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים:
52 והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם:
53 ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים:
54 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור:
55 וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו:
56 כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות:
57 ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר:
58 שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם:
59 וגם בזאת עדותם לא שותה:
60 ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך:
61 והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך:
62 ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים:
63 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים:
64 שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא:
65 ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי:
66 ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול:
67 ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע:
68 ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא:
69 ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית:
70 וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם:
71 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם:
72 והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך: