Luke 4
1 וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה:
2 וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב:
3 ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם:
4 ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה:
5 ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל:
6 ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ:
7 ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך:
8 ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד:
9 ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה:
10 כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך:
11 וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך:
12 ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך:
13 וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת:
14 וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר:
15 והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם:
16 ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרא בתורה:
17 ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו:
18 רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים:
19 שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת רצון ליהוה:
20 ויהי כאשר גלל את הספר וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו:
21 ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם:
22 וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף:
23 ויאמר אליהם הן תאמרו לי את המשל הזה רפא רפא את עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה כן גם פה בעיר מולדתך:
24 ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין נביא רצוי בארץ מולדתו:
25 ואמת אני אמר לכם אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ורעב גדול היה בכל הארץ:
26 ולא נשלח אליהו אל אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל אשה אלמנה:
27 ומצרעים רבים היו בישראל בימי אלישע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי:
28 וימלאו כל אשר בבית הכנסת חמה בשמעם את אלה:
29 ויקומו וידיחו אותו אל מחוץ לעיר ויביאהו עד גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה:
30 אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו:
31 וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות:
32 וישתוממו על תורתו כי עצום דברו:
33 ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר:
34 אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים:
35 ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו:
36 ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים:
37 ושמעו הולך בכל מקמות הככר:
38 ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה:
39 ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם:
40 וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם:
41 וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח:
42 ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם:
43 ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי:
44 ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל: