Luke 22
1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח:
2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם:
3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר:
4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם:
5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף:
6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון:
7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח:
8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה:
9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו:
10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה:
11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי:
12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו:
13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח:
14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו:
15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי:
16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים:
17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם:
18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים:
19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני:
20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם:
21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן:
22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר:
23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת:
24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם:
25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד:
26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת:
27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת:
28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי:
29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות:
30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל:
31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים:
32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך:
33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות:
34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו:
35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר:
36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב:
37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו:
38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די:
39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו:
40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון:
41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר:
42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך:
43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו:
44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ:
45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון:
46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו:
47 ]74-64[:
48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם:
49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב:
50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית:
51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו:
52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות:
53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך:
54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק:
55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם:
56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו:
57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו:
58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני:
59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי:
60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא:
61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים:
62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי:
63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו:
64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך:
65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו:
66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו:
67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו:
68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני:
69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים:
70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא:
71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו: