Luke 22— MHB

1ויק׹ב חג המ׊ות הנק׹א ׀סח:

2והכהנים הגדולים והסו׀ךים מבקשים איך יה׹גהו כי י׹או מ׀ני העם:

3והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קךיות והוא במס׀ך שנים העשך:

4וילך וידב׹ עם ךאשי הכהנים ושךי החיל איך ימסךנו אל ידם:

5וישמחו ויאתו לתת לו כסף:

6ויבטח אתם ויבקש תואנה למסךו אליהם שלא לעיני ההמון:

7ויבא יום המ׊ות אשך זבוח יזבח בו ה׀סח:

8וישלח את ׀טךוס ואת יוחנן לאמ׹ לכו והכינו לנו את ה׀סח ונאכלה:

9ויאמ׹ו אליו באי זה מקום תח׀ץ כי נכין אותו:

10ויאמ׹ אליהם הנה אתם באים העיךה ו׀גע אתכם איש נשא ׊׀חת מים לכו אח׹יו אל הבית אשך יבוא שמה:

11ואמךתם אל בעל הבית כה אמך לך ה׹ב איה המלון אשך אכלה שם את ה׀סח עם תלמידי:

12והוא י׹אה אתכם עליה גדולה מ׊עה שם תכינו:

13וילכו וימשאו כאשך דב׹ אליהם ויכינו את ה׀סח:

14ויהי כאשך הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשך השליחים אתו:

15ויאמ׹ אליהם נכסף נכס׀תי לאכל אתכם את ה׀סח הזה ל׀ני ענותי:

16כי אמך אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים:

17ויקח את הכוס ויב׹ך ויאמ׹ קחו אתה וחלקו ביניכם:

18כי אמך אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הג׀ן עד כי תבוא מלכות האלהים:

19ויקח את הלחם ויב׹ך ויב׊ע ויתן להם לאמ׹ זה גו׀י הנתן בעדכם זאת עשו לזכ׹וני:

20וכן גם את הכוס אח׹ הסעודה לאמ׹ זו הכוס היא הבךית החדשה בדמי הנש׀ך בעדכם:

21אך הנה יד המסך אותי אתי על השלחן:

22כי הן בן האדם הלך לו ×›×€×™ אשך נחךץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשך על ידו ימסך:

23והם החלו לחק׹ איש את ךעהו מי הוא זה מהם אשך יעשה זאת:

24וגם מ׹יבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם:

25ויאמ׹ אליהם מלכי הגוים ׹דים בהם ושליטיהם יק׹או עשי חסד:

26ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כ׊עיך והמשל יהיה כמשךת:

27כי מי הוא הגדול אם המסב או המשךת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשךת:

28ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי:

29לכן אני מנחיל אתכם כאשך הנחילני אבי את המלכות:

30למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לש׀ט את שנים עשך שבטי ישךאל:

31ויאמ׹ האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזךותכם כחטים:

32ואני הת׀ללתי בעדך אשך לא תכלה אמונתך ואתה כאשך תשוב חזק את אחיך:

33והוא אמך אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסוךים גם למות:

34ויאמ׹ אני אמך לך ׀טךוס לא יק׹א תךנגל היום עד כי שלש ׀עמים כחשת בי לאמ׹ לא ידעתיו:

35ויאמ׹ אליהם כאשך שלחתי אתכם בלי כיס ותךמיל ונעלים החסךתם דב׹ ויאמ׹ו לא חסךנו כל דב׹:

36ויאמ׹ אליהם אכן עתה אשך לו כיס ישאהו וכן גם את התךמיל ואשך אין לו הוא ימכ׹ את בגדו ויקנה ח׹ב:

37כי אמך אני לכם אשך ש׹יך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת ׀שעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קשו:

38ויאמ׹ו אדנינו הנה ×€×” שתי חךבות ויאמ׹ אליהם די:

39וישא וילך כיום ביום על ה׹ הזיתים וילכו אח׹יו גם תלמידיו:

40ויבא אל המקום ויאמ׹ אליהם הת׀ללו לבלתי בוא לידי נסיון:

41והוא נ׀ךד מהם ה׹חק כקלע אבן ויכךע על ב׹כיו וית׀לל לאמ׹:

42אבי אם ׹שונך להעביך מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כ׹שוני כי אם כ׹שונך:

43וי׹א אליו מלאך מן השמים ויחזקהו:

44ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להת׀לל בחזקה ותהי זעתו כנט׀י דם י׹דים לאךץ:

45ויקם מהת׀לל ויבא אל התלמידים וימשאם ישנים מיגון:

46]74-64[ ויאמ׹ אליהם למה תישנו קומו והת׀ללו אשך לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדב׹ והנה המון ואחד משנים העשך הנק׹א יהודה הלך ל׀ניהם ויק׹ב אל ישוע לנשק לו:

47]74-64[:

48ויאמ׹ ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסך את בן האדם:

49והאנשים אשך אתו ׹אים את אשך יהיה ויאמ׹ו אליו אדנינו הנכה בח׹ב:

50ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויק׊ץ את אזנו הימנית:

51ויען ישוע ויאמ׹ ׹ב עתה הך׀ו ויגע באזנו ויך׀אהו:

52ויאמ׹ ישוע אל ךאשי הכהנים ושךי המקדש והזקנים אשך באו עליו לאמ׹ כמו על ׀ךיץ י׊אתם עלי בחךבות ובמקלות:

53ואהי אשלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך:

54וית׀שו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ו׀טךוס הלך אח׹יו מ׹חוק:

55ויהי כי בעךו אש בתוך החש׹ וישבו יחדו וישב גם ׀טךוס בתוכם:

56ותךאהו הש׀חה יושב נגד האו׹ ותבט בו ותאמך גם זה היה עמו:

57ויכחש בו ויאמ׹ אשה לא ידעתיו:

58ואח׹י מעט ׹אהו אדם אח׹ ויאמ׹ גם אתה מהם ויאמ׹ ׀טךוס לא אדם כי אינני:

59ואח׹י עבך כשעה אחת קים איש אח׹ לאמ׹ אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי:

60ויאמ׹ ׀טךוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמך והוא עודנו מדב׹ והתךנגול קךא:

61וי׀ן האדון ויבט אל ׀טךוס ויזכ׹ ׀טךוס את דב׹ האדון אשך דב׹ אליו כי בט׹ם יק׹א התךנגל תכחש בי שלש ׀עמים:

62וישא ׀טךוס החושה וימ׹׹ בבכי:

63והאנשים אשך אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו:

64ויח׀ו את ךאשו ויכהו על ׀ניו וישאלהו לאמ׹ הנבא מי הוא ההלם אותך:

65ועוד גדו׀ים אח׹ים ה׹בו עליו:

66ובהית הבק׹ נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסו׀ךים ויעלהו ל׀ני הסנהדךין שלהם ויאמ׹ו האתה הוא המשיח אמך לנו:

67ויאמ׹ אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו:

68וגם אם אשאל לא תשיבו דב׹ ולא תשלחוני:

69אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבוךת האלהים:

70ויאמ׹ו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמ׹ אליהם אתם אמךתם כי אני הוא:

71ויאמ׹ו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מ׀יו:

Choose Translation

Switch translation for Luke 22.

Reading Settings

Paragraph viewDisplay verses as flowing paragraphs instead of individual lines
Show verse numbersDisplay verse numbers inline
Red letterHighlight the words of Christ in red

Sign in to save your reading preferences across sessions.