Luke 10
1 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה:
2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו:
3 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים:
4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך:
5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה:
6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב:
7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית:
8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם:
9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים:
10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו:
11 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים:
12 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא:
13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו:
14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם:
15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי:
16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני:
17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך:
18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים:
19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם:
20 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים:
21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך:
22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו:
23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים:
24 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו:
25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם:
26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא:
27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך:
28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה:
29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי:
30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם:
31 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו:
32 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו:
33 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו:
34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו:
35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך:
36 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים:
37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה:
38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה:
39 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו:
40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי:
41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה:
42 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה: