Leviticus 25
1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר:
2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה:
3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה:
4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר:
5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ:
6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך:
7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל:
8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה:
9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם:
10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו:
11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה:
12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה:
13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו:
14 וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו:
15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך:
16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך:
17 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם:
18 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח:
19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה:
20 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו:
21 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים:
22 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן:
23 והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי:
24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ:
25 כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו:
26 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו:
27 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו:
28 ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו:
29 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו:
30 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל:
31 ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא:
32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים:
33 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל:
34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם:
35 וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך:
36 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך:
37 את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך:
38 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים:
39 וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד:
40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך:
41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב:
42 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד:
43 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך:
44 ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה:
45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה:
46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך:
47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר:
48 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו:
49 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל:
50 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו:
51 אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו:
52 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו:
53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך:
54 ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו:
55 כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם: