John 4
1 ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן:
2 ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו:
3 ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה:
4 ויהי לו לעבר בארץ שמרון:
5 ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף:
6 ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית:
7 ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות:
8 כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל:
9 ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים:
10 ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים:
11 ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים:
12 האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו:
13 ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא:
14 ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים:
15 ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב:
16 ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום:
17 ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש:
18 כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת:
19 ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה:
20 אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה:
21 ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב:
22 אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא:
23 אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב:
24 האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת:
25 ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל:
26 ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך:
27 ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה:
28 ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים:
29 באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח:
30 ויצאו מן העיר ויבאו אליו:
31 טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני:
32 ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם:
33 ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל:
34 ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו:
35 הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר:
36 והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר:
37 כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר:
38 אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם:
39 ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי:
40 ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים:
41 ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו:
42 ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם:
43 ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה:
44 כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד:
45 ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג:
46 ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום:
47 ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות:
48 ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו:
49 ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני:
50 ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך:
51 ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו:
52 וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת:
53 וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו:
54 זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל: