John 4— MHB

¹ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן:

²ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו:

³ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה:

⁴ויהי לו לעבר בארץ שמרון:

⁵ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף:

⁶ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית:

⁷ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות:

⁸כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל:

⁹ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים:

¹⁰ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים:

¹¹ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים:

¹²האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו:

¹³ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא:

¹⁴ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים:

¹⁵ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב:

¹⁶ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום:

¹⁷ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש:

¹⁸כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת:

¹⁹ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה:

²⁰אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה:

²¹ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב:

²²אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא:

²³אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב:

²⁴האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת:

²⁵ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל:

²⁶ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך:

²⁷ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה:

²⁸ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים:

²⁹באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח:

³⁰ויצאו מן העיר ויבאו אליו:

³¹טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני:

³²ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם:

³³ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל:

³⁴ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו:

³⁵הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר:

³⁶והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר:

³⁷כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר:

³⁸אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם:

³⁹ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי:

⁴⁰ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים:

⁴¹ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו:

⁴²ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם:

⁴³ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה:

⁴⁴כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד:

⁴⁵ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג:

⁴⁶ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום:

⁴⁷ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות:

⁴⁸ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו:

⁴⁹ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני:

⁵⁰ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך:

⁵¹ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו:

⁵²וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת:

⁵³וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו:

⁵⁴זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל: