Jeremiah 51— MHB

¹כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית:

²ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה כי היו עליה מסביב ביום רעה:

³אל ידרך ידרך הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה החרימו כל צבאה:

⁴ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה:

⁵כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל:

⁶נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה:

⁷כוס זהב בבל ביד יהוה משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים:

⁸פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא:

⁹רפאנו את בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים:

¹⁰הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו:

¹¹הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו:

¹²אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם זמם יהוה גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל:

¹³שכנתי על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך:

¹⁴נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד:

¹⁵עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים:

¹⁶לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו:

¹⁷נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם:

¹⁸הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו:

¹⁹לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו:

²⁰מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות:

²¹ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו:

²²ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה:

²³ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים:

²⁴ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון לעיניכם נאם יהוה:

²⁵הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה:

²⁶ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם יהוה:

²⁷שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר:

²⁸קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו:

²⁹ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב:

³⁰חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה:

³¹רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה:

³²והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו:

³³כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה:

³⁴אכלנו הממנו נבוכדראצר מלך בבל הציגנו כלי ריק בלענו כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו:

³⁵חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם:

³⁶לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה:

³⁷והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב:

³⁸יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות:

³⁹בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם יהוה:

⁴⁰אורידם ככרים לטבוח כאילים עם עתודים:

⁴¹איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים:

⁴²עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה:

⁴³היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם:

⁴⁴ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה:

⁴⁵צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו מחרון אף יהוה:

⁴⁶ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל:

⁴⁷לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה:

⁴⁸ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה:

⁴⁹גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ:

⁵⁰פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם:

⁵¹בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה:

⁵²לכן הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה יאנק חלל:

⁵³כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם יהוה:

⁵⁴קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים:

⁵⁵כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם:

⁵⁶כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם:

⁵⁷והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם המלך יהוה צבאות שמו:

⁵⁸כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו:

⁵⁹הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה:

⁶⁰ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל:

⁶¹ויאמר ירמיהו אל שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל הדברים האלה:

⁶²ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שממות עולם תהיה:

⁶³והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת:

⁶⁴ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו: