Jeremiah 48
1 למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה:
2 אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב:
3 קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול:
4 נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה:
5 כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו:
6 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר:
7 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד:
8 ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה:
9 תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן:
10 ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם:
11 שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר:
12 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו:
13 ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם:
14 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה:
15 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו:
16 קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד:
17 נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה:
18 רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך:
19 אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה:
20 הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב:
21 ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת:
22 ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים:
23 ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון:
24 ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות:
25 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה:
26 השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא:
27 ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד:
28 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת:
29 שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו:
30 אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו:
31 על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה:
32 מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל:
33 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד:
34 מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו:
35 והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו:
36 על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו:
37 כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק:
38 על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה:
39 איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו:
40 כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב:
41 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה:
42 ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל:
43 פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה:
44 הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה:
45 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון:
46 אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה:
47 ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב: