Jeremiah 48— MHB

¹למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה:

²אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב:

³קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול:

⁴נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה:

⁵כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו:

⁶נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר:

⁷כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד:

⁸ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה:

⁹תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן:

¹⁰ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם:

¹¹שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר:

¹²לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו:

¹³ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם:

¹⁴איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה:

¹⁵שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו:

¹⁶קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד:

¹⁷נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה:

¹⁸רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך:

¹⁹אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה:

²⁰הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב:

²¹ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת:

²²ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים:

²³ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון:

²⁴ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות:

²⁵נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה:

²⁶השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא:

²⁷ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד:

²⁸עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת:

²⁹שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו:

³⁰אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו:

³¹על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה:

³²מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל:

³³ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד:

³⁴מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו:

³⁵והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו:

³⁶על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו:

³⁷כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק:

³⁸על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה:

³⁹איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו:

⁴⁰כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב:

⁴¹נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה:

⁴²ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל:

⁴³פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה:

⁴⁴הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה:

⁴⁵בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון:

⁴⁶אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה:

⁴⁷ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב: