Isaiah 2
1 הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם:
2 והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים:
3 והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם:
4 ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה:
5 בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה:
6 כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו:
7 ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו:
8 ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו:
9 וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם:
10 בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו:
11 עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא:
12 כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל:
13 ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן:
14 ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות:
15 ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה:
16 ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה:
17 ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא:
18 והאלילים כליל יחלף:
19 ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ:
20 ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים:
21 לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ:
22 חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא: