Isaiah 14
1 כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב:
2 ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם:
3 והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך:
4 ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה:
5 שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים:
6 מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך:
7 נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה:
8 גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו:
9 שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים:
10 כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת:
11 הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה:
12 איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים:
13 ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון:
14 אעלה על במתי עב אדמה לעליון:
15 אך אל שאול תורד אל ירכתי בור:
16 ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות:
17 שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה:
18 כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו:
19 ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס:
20 לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים:
21 הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים:
22 וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יהוה:
23 ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות:
24 נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום:
25 לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור:
26 זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים:
27 כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה:
28 בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה:
29 אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף:
30 ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג:
31 הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו:
32 ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו: