Hebrews 6
1 על כן בעזב כעת ראשית דבר המשיח נעבר אל השלמות ולא נשוב לשית יסודי התשובה ממעשי מות והאמונה באלהים:
2 ותורת הטבילות וסמיכת ידים ותחית המתים והדין הנצחי:
3 ואת זאת נעשה אם יתן האל:
4 כי אלה אשר נגה עליהם האור וטעמו ממתנת השמים ונתן להם חלקם ברוח הקדש:
5 וטעמו את דבר אלהים הטוב וכחות העולם הבא וימעלו מעל:
6 נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל:
7 כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים:
8 ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף:
9 אמנם ידידי מבטחים אנחנו בכם טבות מאלה וקרבות לישועה אף כי דברנו כזאת:
10 כי האלהים לא יעות צדק לשכח את מעשיכם ואת עמל אהבתכם אשר הראיתם לשמו ששרתם ועודכם משרתים את הקדשים:
11 אבל חפצנו שכל אחד מכם גם ישקד שקוד להחזיק בשלמות התקוה עד הקץ:
12 שלא תעצלו כי אם תלכו בעקבות היורשים באמונה וארך רוח את ההבטחות:
13 כי בהבטיח אלהים את אברהם נשבע בנפשו יען אשר אין גדול ממנו להשבע בו:
14 ויאמר כי ברך אברכך והרבה ארבה אותך:
15 ויהי בהאריך נפשו השיג את ההבטחה:
16 בני האדם ישבעו בגדול מהם והשבועה להם קץ כל ערעור לקיום הדבר:
17 על כן כאשר רצה האלהים להראות ביותר את ירשי ההבטחה כי לא תשתנה עצתו ערב אתה בשבועה:
18 למען על פי שני דברים בלתי משתנים אשר חלילה לאלהים לשקר בם יהיה לנו אשר נסנו עליו זרוז גדול לאחז בתקוה הנתונה לפנינו:
19 אשר היא לנפשנו לעוגין נכון וחזק ומגיע אל מבית לפרכת:
20 אשר בא שמה ישוע העבר לפנינו ויהי כהן גדול לעולם על דברתי מלכי צדק: