Genesis 41
1 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר:
2 והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו:
3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר:
4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה:
5 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות:
6 והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן:
7 ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום:
8 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה:
9 וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום:
10 פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים:
11 ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו:
12 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר:
13 ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה:
14 וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה:
15 ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו:
16 ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה:
17 וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר:
18 והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו:
19 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע:
20 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת:
21 ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ:
22 וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות:
23 והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם:
24 ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי:
25 ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה:
26 שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא:
27 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב:
28 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה:
29 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים:
30 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ:
31 ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד:
32 ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו:
33 ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים:
34 יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע:
35 ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו:
36 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב:
37 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו:
38 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו:
39 ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך:
40 אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך:
41 ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים:
42 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו:
43 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים:
44 ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים:
45 ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים:
46 ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים:
47 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים:
48 ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה:
49 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר:
50 וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און:
51 ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי:
52 ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי:
53 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים:
54 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם:
55 ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו:
56 והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים:
57 וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ: