Genesis 34— MHB

¹ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ:

²וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה:

³ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער:

⁴ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה:

⁵ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם:

⁶ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו:

⁷ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה:

⁸וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה:

⁹והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם:

¹⁰ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה:

¹¹ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן:

¹²הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה:

¹³ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם:

¹⁴ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו:

¹⁵אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר:

¹⁶ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד:

¹⁷ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו:

¹⁸וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור:

¹⁹ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו:

²⁰ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר:

²¹האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם:

²²אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים:

²³מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו:

²⁴וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו:

²⁵ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר:

²⁶ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו:

²⁷בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם:

²⁸את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו:

²⁹ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית:

³⁰ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי:

³¹ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו: