Genesis 34
1 ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ:
2 וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה:
3 ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער:
4 ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה:
5 ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם:
6 ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו:
7 ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה:
8 וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה:
9 והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם:
10 ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה:
11 ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן:
12 הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה:
13 ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם:
14 ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו:
15 אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר:
16 ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד:
17 ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו:
18 וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור:
19 ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו:
20 ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר:
21 האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם:
22 אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים:
23 מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו:
24 וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו:
25 ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר:
26 ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו:
27 בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם:
28 את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו:
29 ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית:
30 ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי:
31 ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו: