Ezekiel 7
1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר:
2 ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבעת כנפות הארץ:
3 עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך:
4 ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה:
5 כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה:
6 קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה:
7 באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים:
8 עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך:
9 ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה:
10 הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון:
11 החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם:
12 בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה:
13 כי המוכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו:
14 תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה:
15 החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו:
16 ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו:
17 כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים:
18 וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה:
19 כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה:
20 וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה:
21 ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה:
22 והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה:
23 עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס:
24 והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם:
25 קפדה בא ובקשו שלום ואין:
26 הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים:
27 המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה: