Daniel 8
1 בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה:
2 ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על אובל אולי:
3 ואשא עיני ואראה והנה איל אחד עמד לפני האבל ולו קרנים והקרנים גבהות והאחת גבהה מן השנית והגבהה עלה באחרנה:
4 ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל:
5 ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו:
6 ויבא עד האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו:
7 וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את האיל וישבר את שתי קרניו ולא היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא היה מציל לאיל מידו:
8 וצפיר העזים הגדיל עד מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדולה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים:
9 ומן האחת מהם יצא קרן אחת מצעירה ותגדל יתר אל הנגב ואל המזרח ואל הצבי:
10 ותגדל עד צבא השמים ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם:
11 ועד שר הצבא הגדיל וממנו הרים התמיד והשלך מכון מקדשו:
12 וצבא תנתן על התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה:
13 ואשמעה אחד קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד מתי החזון התמיד והפשע שמם תת וקדש וצבא מרמס:
14 ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש:
15 ויהי בראתי אני דניאל את החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה גבר:
16 ואשמע קול אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את המראה:
17 ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על פני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון:
18 ובדברו עמי נרדמתי על פני ארצה ויגע בי ויעמידני על עמדי:
19 ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ:
20 האיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס:
21 והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין עיניו הוא המלך הראשון:
22 והנשברת ותעמדנה ארבע תחתיה ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו:
23 ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים יעמד מלך עז פנים ומבין חידות:
24 ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם קדשים:
25 ועל שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל שר שרים יעמד ובאפס יד ישבר:
26 ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים:
27 ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את מלאכת המלך ואשתומם על המראה ואין מבין: