Acts 4
1 ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים:
2 כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים:
3 וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב:
4 ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים:
5 ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים:
6 וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול:
7 ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת:
8 וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל:
9 אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע:
10 יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא:
11 והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה:
12 ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע:
13 ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע:
14 ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר:
15 ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו:
16 ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו:
17 אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה:
18 ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע:
19 ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם:
20 כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו:
21 ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה:
22 כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת:
23 ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים:
24 ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם:
25 אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק:
26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו:
27 כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת:
28 לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות:
29 ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם:
30 בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש:
31 ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב:
32 וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות:
33 ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם:
34 כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם:
35 וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו:
36 ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים:
37 גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים: