1 Corinthians 4
1 כן יחשב איש אתנו כמשרתי המשיח וסכני רזי אל:
2 הנה סוף דבר שלא יבקש מן הסכנים כי אם להמצא נאמן:
3 ואני נקלה היא בעיני כי אתם דנים אתי או יום דין של בני אדם גם אני את נפשי לא אדין:
4 כי אינני יודע בנפשי רע ובכל זאת לא אצדק כי הדן אתי הוא יהוה:
5 על כן אל תשפטו שפוט לפני העת עד כי יבוא האדון אשר גם יוציא לאור את תעלמות החשך ויגלה את עצת הלבבות ואז תהיה תהלה לכל איש מאת האלהים:
6 ואת זאת אחי הסבתי על עצמי ועל אפולוס בעבורכם למען תלמדו בנו שלא יתחכם איש יותר ממה שכתוב פן תתגאו איש בשם איש לנגד רעהו:
7 כי מי הפליא אותך ומה בידך אשר לא קבלתו ואם קבלתו למה תתהלל כאיש אשר לא קבל:
8 הן כבר שבעתם כבר עשרתם ובלעדינו מלכתם ולו מלכתם למען נמלך אתכם גם אנחנו:
9 כי אחשב שהאלהים הציג אתנו השליחים שפלי השפלים כבני תמותה כי היינו לראוה לעולם גם למלאכים גם לבני אדם:
10 אנחנו סכלים למען המשיח ואתם חכמים במשיח אנחנו חלשים ואתם גבורים אתם נכבדים ואנחנו נקלים:
11 ועד השעה הזאת הננו רעבים גם צמאים וערמים ומכים באגרף ואין מנוח לנו:
12 ויגעים אנחנו בעמל ידינו קללונו ונברך חרפונו ונסבל:
13 גדפו אתנו ותנחנן ונהי כגללי העולם ולסחי לכלם עד עתה:
14 ולא לביש אתכם אני כתב הדברים האלה כי אם מזהיר אתכם כבני האהובים:
15 כי גם אם היו לכם רבבות אמנים במשיח אין לכם אבות רבים כי אנכי הולדתי אתכם בישוע המשיח על ידי הבשורה:
16 על כן אני מבקש מכם ללכת בעקבותי:
17 ובעבור זאת שלחתי אליכם את טימותיוס בני האהוב והנאמן באדון והוא יזכיר לכם את דרכי במשיח כאשר מלמד אנכי בכל מקום בכל קהלה וקהלה:
18 הן יש מתנשאים כאלו לא אבוא אליכם:
19 אבל בוא אבוא אליכם בזמן קרוב אם ירצה האדון ואדעה לא את דברי המתרוממים כי אם את גבורתם:
20 כי מלכות האלהים איננה בדבר שפתים כי אם בגבורה:
21 ומה תחפצו הבוא אבוא אליכם בשבט או באהבה וברוח ענוה: