1 Corinthians 11
1 לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח:
2 ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם:
3 אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים:
4 כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו:
5 וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה:
6 כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה:
7 והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש:
8 כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש:
9 גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש:
10 על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים:
11 אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון:
12 כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים:
13 שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש:
14 או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו:
15 אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף:
16 ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים:
17 והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה:
18 כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין:
19 כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם:
20 ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון:
21 כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר:
22 האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח:
23 כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם:
24 ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני:
25 וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו:
26 כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא:
27 לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו:
28 יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס:
29 כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון:
30 בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות:
31 כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים:
32 וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם:
33 על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו:
34 וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי: