Romans 11— HHH

¹מתעוררת השאלה: האם זנח אלוהים את עמו? חס וחלילה! הרי אני עצמי יהודי, מזרעו של אברהם אבינו ומשבט בנימין.

²לא, אלוהים לא הפקיר את עמו, שבו בחר עוד מבראשית. האם אינכם זוכרים מה אומרים הכתובים על אליהו הנביא? אליהו זעק אל אלוהים והתלונן על עם-ישראל:

³"את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב, ואיותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה".

⁴ומה ענה לו אלוהים? "השארתי בישראל שבעת אלפים אשר לא כרעו (ברכיים) לבעל."

⁵גם היום לא כל היהודים פנו עורף לאלוהים; יש ביניהם כאלה שנושעו — לפי בחירתו וחסדו של אלוהים.

⁶ואם הם נבחרו בזכות חסדו של אלוהים, משמע שלא נבחרו בזכות מעשיהם הטובים. אילו נבחרו בזכות מעשיהם הטובים לא היה זה חסד, כי חסד זה מתנה ולא גמול לעבודה.

⁷מה המסקנה? רוב היהודים לא השיגו את הצדקה אשר ביקשו, רק מעטים השיגו — אלה שבחר אלוהים — ואילו האחרים נעשו עיוורים לאמת.

⁸כפי שכתוב בישעיהו: ה' הרדים את עם ישראל, ועל כן הם הביטו אך לא ראו, שמעו אך לא הבינו.

⁹ודוד אמר בתהילים שהשפע והאוכל שלהם יטמנו להם פח, ויביאו אותם למחשבה שהכול כשורה בינם לבין אלוהים.

¹⁰עיניהם תחשכנה והם יכרעו תחת מעמסה כבדה.

¹¹האם פירוש הדבר שאלוהים הפקיר את עמו והתכחש אליו? ודאי שלא! מאחר שהיהודים חטאו העניק אלוהים לגויים ישועה ורצון להיוושע, כדי לעורר את קנאת היהודים ואת רצונם להיוושע.

¹²ואם חטאם של היהודים הביא עושר שכזה לעולם, תארו לעצמכם איזו ברכה יביאו היהודים לעולם כאשר יחזרו בתשובה ויאמינו במשיח!

¹³עתה אני מדבר אליכם, הגויים: כידוע לכם מינה אותי אלוהים לבשר לכם את בשורתו, ואני מבצע את המוטל עלי על הצד הטוב ביותר.

¹⁴אולי כך אוכל לעורר את קנאתם של היהודים, בני-עמי, ואחדים מהם ייוושעו.

¹⁵אם המרידות שלהם באלוהים הביאה לעולם סליחת חטאים, תארו לעצמכם מה תהיה תוצאת חזרתם בתשובה — ממש תחיית המתים!

¹⁶אם החלה המוקדשת לה' קודש היא, כך כל העיסה, ואם שורש העץ קודש לה' — כך גם הגזע והענפים.

¹⁷אם חלק מהענפים — חלק מהיהודים — נכרתו, ובמקומם אתה, ענף זית בר, הורכבת על העץ, חוברת לשורשיו ונהנית ממזונו העשיר,

¹⁸אל תתפאר, ואל תזלזל בענפים שנכרתו! אם תחוש גאווה, הזכר לעצמך כי יש לך חשיבות כלשהי רק משום שאלוהים הרכיב אותך על העץ, לפי תוכניתו. מלבד זאת, לא אתה נושא את העץ — אתה אינך אלא ענף; השורש הוא הנושא אותך ואת העץ!

¹⁹אם תאמר: "אבל הענפים ההם נכרתו כדי שלי — הגוי — יהיה מקום בעץ, ומשום כך אני חשוב."

²⁰זכור, היהודים נכרתו משום שלא האמינו, ואתה הורכבת רק משום שהאמנת. אל תתגאה בעצמך, אלא הישמר לך, והתייחס אל אלוהים בכבוד וביראה.

²¹כי אם אלוהים לא חס על הענפים הטבעיים, הוא לא יחוס גם עליך.

²²שימו לב, אלוהים הוא טוב לב, ויחד עם זאת קפדן ומחמיר. הוא מחמיר עם אלה שאינם מצייתים לו, אולם הוא ייטיב אתכם, אם תמשיכו לאהוב אותו ולבטוח בו. אם לא תאהבו אותו ולא תבטחו בו, הוא יכרות גם אתכם.

²³דעו לכם שאם היהודים יאמינו, אלוהים ירכיבם חזרה על העץ. אל תחשבו שהדבר למעלה מכוחו!

²⁴אם אלוהים היה מוכן לקחת אתכם, הגויים, שהייתם רחוקים ממנו כל-כך והייתם ענפי זית בר, ולהרכיבכם על עץ הזית שלו שהוא ממין משובח, האם אינכם חושבים שישמח יותר להרכיב חזרה על העץ את היהודים, אשר היו הענפים הטבעיים?

²⁵אחי היקרים, איני רוצה להעלים מכם את האמת, פן תתגאו בעצמכם. נכון שיהודים רבים אינם מאמינים בבשורת אלוהים, אך מצב זה יימשך רק עד שכל הגויים, אשר נבחרו על-ידי אלוהים, יאמינו בו.

²⁶ואז כל עם-ישראל ייוושע, ככתוב: "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב."

²⁷אלוהים אף אמר שיכרות ברית עם ישראל ויסלח לחטאיהם.

²⁸יהודים רבים הם עתה אויבי הבשורה; הם שונאים אותה. אולם כל זה היה לתועלת שלכם, כי בגלל יחסם זה העניק לכם אלוהים את אוצרותיו. אבל עלינו לזכור שהיהודים הם עדיין עמו הנבחר של אלוהים, בזכות הבטחותיו לאברהם, יצחק ויעקב.

²⁹שהרי אלוהים לעולם אינו מתחרט על דבריו, ולעולם אינו דורש חזרה את מתנותיו.

³⁰פעם גם אתם מרדתם באלוהים, אך הוא ריחם עליכם.

³¹עתה היהודים הם המורדים והסרבנים, ברם יום אחד הם יחזרו בתשובה, ואלוהים ירחם גם עליהם כפי שריחם עליכם.

³²כי אלוהים הסגיר לידי החטא את כל בני-האדם, כדי שיוכל לרחם על כולם.

³³מה נפלא הוא אלוהינו! מה עמוקה ועשירה חכמתו! מה עשירה דעתו! דרכיו ומשפטיו הם למעלה מכושר הבנתנו ותפיסתנו.

³⁴מי מאיתנו יודע את מחשבותיו? מי חכם דיו כדי לייעץ לו?

³⁵או מי העניק לו מעולם מתנה המזכה אותו בגמול?

³⁶הרי הכול בא מאלוהים לבדו. הכול נברא על-ידו ולכבודו. לאלוהים הכבוד לעולם. — אמן.