Luke 4— HHH

¹ישוע חזר מן הירדן מלא רוח הקודש, והרוח הובילה אותו אל המדבר —

²שם ניסה אותו השטן במשך ארבעים יום. במשך כל אותו זמן לא אכל ישוע דבר, ובתום ימי הניסיון היה רעב מאוד.

³"אם אתה באמת בן-אלוהים," אמר לו השטן, "צווה על האבן הזאת להפוך ללחם."

⁴אולם ישוע השיב: "כתוב: 'לא על הלחם לבדו יחיה אדם, (כי אם על כל מוצא פי ה').'"

⁵לאחר מכן העלה השטן את ישוע על הר גבוה, בחזיון רגעי הראה לו את כל המדינות המפוארות שבעולם ואמר: [(6-7) ]"אני אתן לך את כל הממלכות המפוארות האלה ואת כבודן — כי לי נמסר השלטון ורשאי אני לתת אותו למי שארצה — אבל בתנאי אחד: עליך לכרוע ברך ולהשתחוות לפני."

⁶

⁷

⁸אולם ישוע השיב לו: "אך כתוב: 'לה' אלוהיך תשתחווה, ואותו לבדו תעבוד.'"

⁹השטן לקח את ישוע לירושלים, העלהו על גג בית-המקדש ואמר: "אם אתה באמת בן-אלוהים, קפוץ למטה!

¹⁰הרי כתוב: 'כי מלאכיו יצווה לך לשמרך...

¹¹על כפיים ישאונך פן תיגוף באבן רגליך.'"

¹²"אולם כתוב גם 'לא תנסה את ה' אלוהיך'" השיב לו ישוע.

¹³כאשר סיים השטן לנסות את ישוע עזב אותו לנפשו עד לעת מועד.

¹⁴לאחר מכן חזר ישוע לגליל כשהוא מלא בכוח רוח הקודש, ועד מהרה התפרסם בכל האזור.

¹⁵ישוע לימד את העם בבתי-הכנסת וכולם הללו ושיבחו אותו.

¹⁶ישוע בא אל נצרת — העיר שבה בילה את ילדותו — ובשבת הלך כמנהגו לבית-הכנסת. כשקם על רגליו כדי לקרוא את ההפטרה,

¹⁷הגישו לו את ספר ישעיהו. ישוע פתח את המגילה וקרא בקול:

¹⁸"רוח ה' עלי, יען משח ה' אותי לבשר ענוים; שלחני לחבש לנשברי לב, לקרא לשבוים דרור ולאסורים — פקח-קוח;

¹⁹לקרא שנת רצון לה'."

²⁰ישוע גלל את המגילה, החזירו לחזן וישב במקומו. כל באי בית-הכנסת נעצו בו את עיניהם בציפייה,

²¹וישוע הוסיף: "היום התקיימו דברי הפסוקים האלה בקרבכם!"

²²כולם הקשיבו לדבריו והתפלאו על דברי החן והחוכמה שיצאו מפיו. "איך ייתכן הדבר?" שאלו איש את רעהו. "האין זה בנו של יוסף?"

²³ישוע ענה להם: "ודאי תאמרו לי: 'רופא, רפא תחילה את עצמך!' או במילים אחרות: 'מדוע אינך מחולל כאן, בעיר מולדתך, את הניסים והנפלאות שחוללת בכפר-נחום?'

²⁴אני אומר לכם: אין נביא בעירו! את הנביא מכבדים בכל מקום חוץ מאשר בביתו ובין בני-עמו.

²⁵"בימי אליהו הנביא לא ירד גשם במשך שלוש וחצי שנים, והבצורת גרמה לרעב גדול בכל הארץ. למרות שהיו בישראל אלמנות רבות שרעבו ללחם,

²⁶לא שלח אלוהים את אליהו אל אף אחת מהן! אלוהים שלח את אליהו רק אל אלמנה לא יהודיה בעיירה צרפת שבצידון.

²⁷או קחו לדוגמה את אלישע; אף כי בימי אלישע הנביא היו מצורעים רבים בישראל, הוא לא ריפא איש מהם, אלא דווקא את נעמן הארמי."

²⁸דברי ישוע עוררו את זעמם.

²⁹הם קפצו מכיסאותיהם ודחפו אותו אל מחוץ לעיר, אל פסגת ההר שעליו נבנתה נצרת, במטרה להשליכו במדרון.

³⁰אולם ישוע התחמק מהם והלך לדרכו.

³¹לאחר מכן הלך ישוע לכפר-נחום שבגליל, ומדי שבת לימד בבית-הכנסת.

³²גם כאן נדהמו השומעים, כי ישוע דיבר בסמכות בלתי רגילה.

³³פעם כשלימד ישוע בבית-הכנסת צעק לפתע איש אחד אחוז רוח שד טמא:

³⁴"הסתלק מכאן, ישוע מנצרת! מדוע באת להשמיד אותנו? אני יודע מי אתה — בנו הקדוש של אלוהים!"

³⁵ישוע קטע את דברי השד וגער בו: "שתוק וצא החוצה!" השד השליך את האיש על הרצפה לעיני כולם, ויצא ממנו בלי לפגוע בו שוב.

³⁶כולם נדהמו ושאלו איש את רעהו במבוכה: "מה המיוחד בדברי האיש הזה עד כי אפילו שדים מצייתים לו?"

³⁷עד מהרה התפרסם סיפור המעשה בכל האזור.

³⁸לאחר שעזב ישוע את בית-הכנסת, הלך לביתו של שמעון וראה את חמותו של שמעון קודחת מחום. "אנא, רפא אותה," התחננו לפניו כולם.

³⁹ישוע עמד ליד מיטתה וגער בקדחת. מיד ירד החום, והיא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל.

⁴⁰עם שקיעת השמש הביאו תושבי הסביבה אל ישוע חברים ובני משפחה שחלו במחלות שונות. ישוע הניח את ידיו עליהם וריפא אותם.

⁴¹ישוע גם גירש שדים מאנשים רבים, ובצאתם נהגו השדים לקרוא בקול: "אתה הוא בן-האלוהים!" אולם ישוע השתיק אותם, בגלל שהם ידעו שהוא המשיח.

⁴²למחרת, השכם בבוקר, הלך ישוע למקום שומם כדי להתבודד. המוני העם חיפשו אותו בכל מקום, וכשמצאו אותו התחננו לפניו: "אנא, אל תעזוב אותנו; הישאר איתנו בכפר-נחום."

⁴³אולם ישוע השיב להם: "עלי לבשר את דבר מלכות האלוהים גם בערים אחרות, כי זוהי מטרת שליחותי."

⁴⁴וישוע המשיך ללמד בבתי-הכנסת השונים שבאזור יהודה.