Hebrews 1
1 לפני שנים רבות דיבר אלוהים אל אבותינו באמצעות הנביאים בדרכים שונות, וסיפר להם, שלב אחרי שלב, על תוכניותיו.
2 אך עתה, באחרית הימים, דיבר אלינו אלוהים באמצעות בנו, אשר בידו הפקיד את הכול ועל-ידו ברא את העולם ואת כל אשר בו.
3 בן-האלוהים מקרין את זוהר כבוד האלוהים; הוא צלם תכונותיו של אלוהים, ובכוח גבורתו הוא נושא את העולם כולו. לאחר שהקריב את עצמו למעננו, כדי לטהר אותנו מחטאינו, עלה בן האלוהים למרומים וישב לימין האלוהים.
4 בזאת הוכיח שהוא בעל חשיבות גדולה מכל המלאכים, ואלוהים אישר עובדה זאת כשהעניק לו את השם: "בן-אלוהים" — שם שלא הוענק לאף מלאך!
5 לאיזה מלאך אמר אלוהים אי-פעם: "בני אתה, אני היום ילדתיך"?, או "אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן"?
6 כשהציג אלוהים לפני העולם את בנו בכורו, את ישוע המשיח, אמר: "השתחוו לו כל-מלאכי אלוהים".
7 אלוהים מדבר על מלאכיו כעל שליחים שמהירים כרוח, ועל משרתיו — כלהבות אש.
8 אך לבנו הוא אומר: "כסאך, אלוהים, עולם ועד, שבט מישר שבט מלכותך.
9 אהבת צדק ותשנא רשע, על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך".
10 גם במקום אחר אנו מוצאים רמז לעליונותו של הבן: "לפנים הארץ יסדת, ומעשה ידיך שמים,
11 המה יאבדו, ואתה תעמד; וכולם כבגד יבלו.
12 כלבוש תחליפם, ויחלפו. ואתה הוא ושנותיך לא יתמו".
13 האם אמר אלוהים אי-פעם לאחד המלאכים את אשר אמר לבנו: "שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך"?.
14 לא! כי המלאכים הם רק רוחות שרת, אשר נשלחו לעזור ולהשגיח על העתידים להיוושע.