Acts 5— HHH

¹אולם היה ביניהם גם אדם אחר בשם חנניה. הוא ואשתו שפירה החליטו למכור את חלקת אדמתם.

²בהסכמת אשתו החביא חנניה חלק מהכסף שקיבל תמורת האדמה, ואת יתרת הסכום הביא אל השליחים, בהצהירו שזה כל הסכום שקיבל תמורת האדמה.

³"חנניה," אמר לו פטרוס, "מדוע הנחת לשטן להשתלט על לבך? כשטענת שזהו הסכום כולו, שיקרת לרוח הקודש!

⁴הרכוש היה שלך, והיית רשאי למכרו או להחזיק בו. גם לאחר שמכרת אותו היה מותר לך להחליט איזה חלק מהסכום לתת. כיצד יכולת לעשות דבר כזה? לא לנו שיקרת, כי אם לה'!"

⁵ברגע ששמע חנניה מילים אלה, צנח ארצה ומת. כל הנוכחים נבהלו מאוד.

⁶באו בחורים אחדים וכיסו אותו בסדין, הוציאוהו החוצה וקברו אותו.

⁷כשלוש שעות לאחר מכן באה לשם אשתו של חנניה, בלי שידעה דבר על מה שקרה.

⁸"אמרי לי, פנה אליה פטרוס, "האם מכרתם את אדמתכם במחיר כזה וכזה?" "כן," ענתה שפירה, "במחיר הזה מכרנו את האדמה."

⁹"כיצד יכולתם, את ובעלך, אפילו להעלות על דעתכם לנסות את רוח ה'?" קרא פטרוס. "מאחורי הדלת הזאת עומדים הבחורים שקברו זה עתה את בעלך, ובעוד רגע הם יישאו גם אותך החוצה!"

¹⁰באותו רגע נפלה גם שפירה על הרצפה ומתה. כשנכנסו הצעירים וראו שהיא מתה, נשאו אותה החוצה וקברו אותה לצד בעלה.

¹¹אימה גדולה נפלה על כל הקהל ועל כל מי ששמע מה קרה.

¹²בינתיים המשיכו השליחים להתאסף בקביעות בבית-המקדש, באגף הנקרא "אולם שלמה", וחוללו נסים ונפלאות לעיני כל העם.

¹³המאמינים האחרים לא העזו להצטרף אל השליחים, אך כולם התייחסו אליהם ביראת כבוד.

¹⁴ומספר הגברים והנשים שהאמינו באדון ישוע הלך וגדל מיום ליום.

¹⁵החולים הוצאו לרחובות על מיטות ומזרונים, כדי שייפול עליהם צילו של פטרוס בשעה שיעבור שם.

¹⁶אנשים רבים מערי הסביבה נהרו לירושלים והביאו איתם חולים ואחוזי-שדים, וכולם נרפאו.

¹⁷הכהן הגדול וידידיו מבין הצדוקים הגיבו בזעם ובקנאה.

¹⁸הם תפסו את השליחים וכלאו אותם בבית-הסוהר העירוני.

¹⁹אולם באותו לילה בא מלאך ה', פתח את שערי הכלא, שלח אותם לחופשי ואמר להם:

²⁰"שובו לבית-המקדש והמשיכו לבשר לעם את כל דברי החיים האלה!"

²¹השליחים הגיעו לפנות-בוקר לבית-המקדש, ומיד החלו ללמד את העם. מאוחר יותר הגיעו למקדש הכהן הגדול ופמלייתו, ולאחר שכינסו את כל חברי הסנהדרין, שלחו לקרוא לשליחים שבכלא כדי להעמידם לדין.

²²אולם כשהגיעו אנשי המשמר לכלא, לא מצאו שם את השליחים! הם חזרו אל המועצה ודיווחו:

²³"שערי בית-הסוהר היו נעולים, והשומרים עמדו על משמרתם; אך כשפתחנו את השערים לא מצאנו איש בפנים!"

²⁴ראשי הכוהנים ומפקד משמר-המקדש נבהלו מאוד ותהו כיצד ייגמר העניין.

²⁵כעבור זמן קצר בא מישהו והודיע: "האנשים שאסרתם עומדים בבית-המקדש ומלמדים את העם!" [(26-27) ]מפקד משמר המקדש וסגניו הלכו ועצרו את השליחים, (אולם לא השתמשו בכוח הזרוע, כי פחדו שאם יפגעו בשליחים לרעה יסקול אותם ההמון באבנים) והביאו אותם לפני הסנהדרין.

²⁶

²⁷

²⁸"האם לא אמרנו לכם שלא לדבר יותר לעולם על הישוע הזה?" דרש הכהן הגדול. "במקום לשמוע לקולנו הפצתם את תורתכם בכל ירושלים, ומלבד זאת אתם עוד מנסים להטיל עלינו את האשמה במותו!"

²⁹על כך ענו פטרוס והשליחים: "עלינו לשמוע קודם כל לקול אלוהים, ורק לאחר מכן לקולם של בני-אדם!

³⁰אלוהי אבותינו החזיר את ישוע לחיים, לאחר שהרגתם אותו בתלייה על הצלב.

³¹ואז, בגבורה גדולה, העלה אותו האלוהים למעלת שר ומושיע, כדי לתת לבני-ישראל הזדמנות לחזור בתשובה ולקבל סליחה על חטאיהם.

³²אנחנו עדים לדברים אלה, וכן גם רוח הקודש שנתן ה' לכל מי ששומע בקולו."

³³דברים אלה הרגיזו כל-כך את חברי הסנהדרין, עד שהחליטו להוציא את השליחים להורג.

³⁴אולם פרוש אחד מחברי הסנהדרין, גמליאל שמו, קם על רגליו ודרש להוציא את השליחים מן האולם עד שיסיים לומר את דבריו (הוא היה בקיא בתורה ונכבד מאוד בעיני העם).

³⁵לאחר מכן פנה אל חברי הסנהדרין ואמר: "אנשי ישראל, עליכם לשקול היטב ובכובד ראש מה שאתה עומדים לעשות לאנשים האלה.

³⁶אל תשכחו שלפני זמן-מה קם אותו ברנש תודס, והעמיד פנים שהוא איש חשוב. כ- 400 איש הצטרפו אליו, אולם לאחר שנהרג התפזרו תלמידיו לכל עבר.

³⁷"לאחר תודס, בזמן מפקד התושבים, קם יהודה הגלילי. הוא משך אחריו תלמידים רבים, אך גם הוא מת וכל תלמידיו נעלמו.

³⁸"משום כך אני מציע שתעזבו את האנשים האלה לנפשם. אם התורה הזאת שהם מלמדים בדויה מלבם - היא תישכח במהרה.

³⁹אך אם היא מאלוהים - לא תוכלו לעצור את האנשים האלה; אתם עלולים למצוא את עצמכם נלחמים נגד אלוהים!"

⁴⁰חברי הסנהדרין קיבלו את עצתו של רבן גמליאל. הם הכניסו את השליחים אל האולם, הלקו אותם בשוטים, ציוו עליהם שלא לדבר יותר לעולם בשם ישוע, ולבסוף שחררו אותם.

⁴¹השליחים יצאו מאולם בית הדין בלב שמח, משום שה' מצא אותם ראויים לסבול חרפה למען שם ישוע.

⁴²ויום יום, בבית-המקדש ובבתים, המשיכו ללמד שישוע הוא המשיח.