1הזכר אתם להכנע ולשמע לשרים ולשלטונים ולהיות נכונים לכל־מעשה טוב׃
2ולבלתי גדף אדם ולחדל מריב ולהכריע לכף זכות ולהתנהג בכל־ענוה לפני כל־אדם׃
3כי גם־אנחנו היינו מלפנים חסרי דעת וסוררים ותועים ועבדים לתאות ולתשוקות שנות ומתהלכים ברשעה וקנאה ושנואים ושנאים איש את־אחיו׃
4אמנם כאשר נגלה נעם אלהים מושיענו ורחמנותו אל־האדם׃
5אז לא בגלל מעשי הצדקה אשר עשינו הושיע אתנו כי אם־מתוך חסדו על־ידי טבילת התולדה השניה וחדוש רוח הקדש׃
6אשר שפך עלינו למכביר על־ידי ישוע המשיח מושיענו׃
7למען נצדק בחסדו ונירש לפי התקוה את־חיי העולמים׃
8נאמן הוא הדבר ורצה אני כי תקים את־אלה למען אשר ישתדלו המאמינים לאלהים לעסק במעשים טובים עשות כאלה טוב הוא ומועיל לאדם׃
9אבל תרחק מן־השאלות התפלות ומלמודי תולדות ומן־הקטטות ומחלקות בעניני החקים כי־אין בהן מועיל והבל הנה׃
10ואיש החולק על־האמונה אם־הוכח פעם ושתים שטה מעליו׃
11ודע כי־איש כזה איש תהפכות הוא וחוטא בהרשיע את־נפשו׃
12כאשר אשלח אליך את־ארטמס או את־טוכיקוס תמהר לבוא אלי לניקפליס כי־גמרתי בלבי לשבת שם בימי הסתיו׃
13השתדל ללות על־דרכם את־זינס המלמד בתורה ואת־אפולוס למען לא־יחסרו דבר׃
14וילמדו גם־אנשי עדתנו לעסק במעשים טובים לעזר בכל־מחסור פן־יהיו בלי־פרי׃
15כל אשר עמדי שאלים לשלומך שאל לשלום האהבים אתנו באמונה החסד עם־כלכם אמן׃