1והמלאך החמישי תקע בשופר וארא כוכב נפל מן־השמים לארץ וינתן־לו מפתח באר התהום׃
2ויפתח את־באר התהום ויעל עשן מן־הבאר כעשן כבשן גדול ויחשך השמש והרקיע מקיטר הבאר׃
3ומן־הקיטר יצא ארבה על־הארץ וינתן להם שלטן כשלטן עקרבי הארץ׃
4ויאמר אליהם אשר לא ישחיתו את־עשב הארץ ולא כל־ירק ולא כל־עץ כי אם־את־בני האדם אשר אין־להם חותם אלהים במצחותם׃
5ולא נתן להם להמיתם רק להכאיבם חמשה חדשים וכאבם ככאב איש אשר יכהו העקרב׃
6ובימים ההם יבקשו בני־אדם את־המות ולא ימצאהו וישאלו את־נפשם למות והמות יברח מהם׃
7ויהי מראה הארבה כדמות סוסים ערוכי מלחמה ועל־ראשיהם כעטרות כעין זהב ופניהם כפני אדם׃
8ושער להם כשער נשים ושניהם שני אריה׃
9ושרינים להם כשריני ברזל וקול כנפיהם כקול מרכבות סוסים רבים הרצים למלחמה׃
10וזנבות להם כזנבות עקרבים ועקצים בזנבותם והשלטו לענות את־בני האדם חמשה חדשים׃
11ומלאך התהום הוא מלך עליהם ושמו אבדון בעברית והוא אפוליון בלשון יון׃
12הצרה האחת חלפה הלכה־לה והנה באות אחריה עוד צרות שתים׃
13והמלאך הששי תקע בשופר ואשמע קול אחד מארבע קרנות מזבח הזהב אשר לפני האלהים׃
14ויאמר למלאך הששי אשר השופר בידו התר את־ארבעה המלאכים ההם האסורים על־הנהר הגדול נהר־פרת׃
15ויתרו ארבעה המלאכים אשר היו נכונים לשעה וליום ולחדש ולשנה להמית שלישית בני האדם׃
16ויהי מספר צבאות הפרשים שתי רבוא רבבות ואני שמעתי מספרם׃
17וכן ראיתי במראה את־הסוסים ורכביהם אשר שרינותיהם כעין אש ותכלת וגפרית וראשי הסוסים כראשי אריות ותצא מפיהם אש וקיטור וגפרית׃
18ותומת שלישית בני אדם בשלש מגפות האלה באש ובקיטור ובגפרית היצאות מפיהם׃
19כי־כח הסוסים בפיהם ובזנבותם כי זנבותם דומים לנחשים ויש־להם ראשים ובהם ישחיתו׃
20ושאר בני אדם אשר לא נהרגו במגפות האלה בכל־זאת לא־שבו ממעשי ידיהם מהשתחות עוד לשדים ולעצבי זהב וכסף ונחשת ואבן ועץ אשר לא־יראו ולא־ישמעו ולא יהלכו׃
21ולא שבו מדרכם לרצח ולכשף ולזנות ולגנב׃