1אל־מלאך קהל אפסוס כתב כה אמר האחז בימינו שבעת הכוכבים המתהלך בתוך שבע מנרות הזהב׃
2ידעתי את־מעשיך ואת־עמלך ואת־סבלך וכי לא־תוכל שאת את־הרשעים ותנסה את־האמרים שליחים אנחנו ואינם ותמצאם כזבים׃
3ואתה נשאת הרבה ויש־לך סבלנות ולמען שמי לא יעפת׃
4אך יש־לי עליך כי עזבת את־אהבתך הראשונה׃
5זכר אפוא אי־מזה נפלת ושובה ועשה מעשיך הראשונים ואם־לא הנני בא עליך מהר ונסחתי מנורתך ממקומה אם־לא תשוב׃
6אבל זאת היא לך כי תשנא את־מעשי הניקלסיים אשר שנאתים גם־אני׃
7מי אשר־אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח אתן־לו לאכל מעץ החיים אשר בתוך גן־עדן לאלהים׃
8ואל־מלאך קהל זמירנא כתב כה אמר הראשון והאחרון אשר־מת ויחי׃
9ידעתי את־מעשיך ואת־צרתך ואת רישך ואולם עשיר אתה ואת־גדוף האמרים יהודים אנחנו ואינם כי אם־כנסית השטן׃
10אל־תירא את־אשר עליך לסבל הנה עתיד המלשין להשליך מכם לבית המשמר למען תנסו והייתם בצרה עשרת ימים היה נאמן עד־מות ואתנה לך עטרת החיים׃
11מי אשר־אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח לא ינזק במות השני׃
12ואל־מלאך קהל פרגמוס כתב כה אמר אשר־לו חרב פיפיות החדה׃
13ידעתי את־מעשיך ואת־מקום שבתך אשר־שם כסא השטן ותדבק בשמי ולא שקרת באמונתי גם־בימי אנטיפס עדי הנאמן אשר נהרג אצלכם במקום מושב השטן׃
14אך־מעט יש־לי עליך כי־שם עמך אנשים דבקים בתורת בלעם אשר הורה את־בלק לתת מכשול לפני בני ישראל לאכל מזבחי אלילים ולזנות׃
15כן נמצאו גם־בך אנשים דבקים בתורת הניקלסיים אשר שנאתי׃
16שובה ואם־לא כי עתה אבוא עליך מהרה ונלחמתי בם בחרב פי׃
17מי אשר־אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח אאכילנו מן־המן הגנוז ונתתי לו אבן לבנה ועל־האבן מפתח שם חדש אשר לא ידענו איש זולתי המקבל׃
18ואל־מלאך קהל תיאטירא כתב כה אמר בן־האלהים אשר עיניו כלבת־אש ומרגלתיו כעין־נחשת קלל׃
19ידעתי את־מעשיך ואהבתך ואמונתך ועבודתך וסבלך וכי מעשיך האחרונים רבים הם מן־הראשונים׃
20אך־מעט יש־לי עליך כי תניח את־האשה איזבל האמרת כי־היא נביאה ללמד ולהתעות את־עבדי לזנות ולאכל זבחי אלילים׃
21ואתן־לה זמן לשוב והיא מאנה לשוב מתזנותיה׃
22הנני מפיל אתה על־מטה ואת־המנאפים אתה בצרה גדולה אם־לא ישובו ממעשיהם׃
23והרגתי במות את־בניה וידעו כל־הקהלות כי אני חקר כליות ולב ונתתי לכם לכל־איש כפרי מעלליו׃
24אבל אמר אני לכם ולשאר הנמצאים בתיאטירא כל אשר־אין להם הלקח ההוא ולא ידעו את־עמקות השטן כאשר הם מתהללים לא־אשים עליכם משא אחר׃
25אפס מה־שיש לכם החזיקו בו עד כי אבוא׃
26והמנצח ושמר את־מעשי עד־עת קץ אתן־לו שלטן על־הגוים׃
27ורעם בשבט ברזל ככלי יוצר ינפצו כאשר קבלתי גם־אנכי מאת אבי׃
28ונתתי לו כוכב השחר׃
29מי אשר־אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃